מחיר יין ב:יז

1ויאהב המלך את אסתר וגו'. וישם כתר מלכות וגו'. כמו שאמרו ז"ל צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה. כן נאמר ויעש המלך את משתה אסתר, היא סעודת לויתן ויין המשומר בענביו אשר שם יתן משאות המלך מנקבת לויתן עכ"ל פי חכם חן. ואי אפשר לי מבלי תוספת ביאור בדברים שנפלו במשל זו, וזה כי אמר כי הגיע תור נערה ונערה, רוצה לומר בהגיע עת המוכן לכל חי, ויום מותו לבא אל המלך אחשורוש, הוא צרור החיים, והוא מלאך הממונה על הנשמות כאמרם ז"ל מיכאל עומד ומקריב נשמותיהם של צדיקים במזבח של מעלה. וזהו מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חודש, שהנשמה עולה ויורדת ויש באלו היכר חדש משפט רשעים גיהנם, כי כן ימלאו ימי מרוקיהם של היסורים ששה חדשים בשמן המור, אל תקרי מור אל מר, בראש ולענה. וששה חדשים בבשמים ושאר תמרוקי הנשים, שהוא משל על שאר יסורים קלים מן הראשונים.

2ובזו הנערה באה אל המלך וגו'. ולזה אמר כי נערה אשר אמרה בחיים ליתן לה כל תאות אותה נערה היא בערב באה ובבוקר היא שבה אל בית הנשים שנית כמו שפירש החכם ונראה באמרו אל בית הנשים שנית כיוון אל סוד הגלגול כי זהו עונשו של רשע לדעת קצת המקובלים וזהו בית הנשים שהוא עולם השפל שהוא בית הנשים כי כן בעלי החומר ורוצה לומר בשני כי נברא שנית וידוע שמלאך הממונה על הרוחות דומה שמו והוא שעשגז סריס המלך שומר הפלגשים ושעשגז הוא מלות, שע"ש מלשון סיפור כי תרגום ואת מספר החלום ואת שברו ית שועים חלמא וית פשרי, ושי"ן ותי"ו מתחלפין וקרא לדומה שועים על דרך סגי נהור, וג"ז הוא לשון אוצר כדאמר פרק במה אשה, ומשתכחין ביה גזאי דמלכא ולכן נקרא שעשגז כי הוא ממונה על אוצרות הרוחות ואמר לא תבא עוד אל המלך כי אם נקראה בשם, רוצה לומר שאף נשמות שעתידים להבראות אינן נבראים אלא בחפץ המלך הקדוש ברוך הוא כשקראם בשם לומר בת פלוני לפלוני, כמו שבארנו לעיל. אמנם, בהגיע תור אסתר בת אביחיל וגו' קראה בת אביחיל כמו שקראה שלמה עליו השלום אשת חיל עטרת בעלה ויותר נראה כי אבי-חיל הוא הקדוש ברוך הוא, הוא דוד מרדכי הנזכר, ובארתי ענינן בפסוק ויהי אומן את הדסה. ומעתה, אמר בהגיע תור אסתר הנזכר למעלה אשר לא בקשה דבר תאוה אלא מה שאמר לה כח הדברי הנקרא הגי כמו שבארתי לעיל, ותהי אסתר נשאת חן כו' עד ובהקבץ בתולות שנית הכל כמו שבארו בעל העקידה. וכתבתי לשונו למעלה. ואמר שלקיחה זו היתה בחודש העשירי הוא חודש טבת בשנת שבע למלכותו. נקט זה החודש יותר מכל חדשי השנה להיות שבעל הלכות גדולות ז"ל כתב כל יומי דראוי להתענות כו', וכתב ט' בטבת ולא כתב על מה מתענין בו כי לא כתבו רבותינו טעמו, לכן קאמר שמחת אסתר היתה בחודש העשירי בחודש טבת. ואמר בשנת שבע למלכותו, כי כן סתם ימי האדם הם שבעים שנה והם שבעה מדרגות נכללים ונרמזים בשבע שנה כל שנה מורה על מדרגה אחת, ואמר שעל רוב לקיחת אסתר זו, והנמשל בה היא בעשיריות השביעי כמו שנאמר תבא בכלח עלי קבר, ומעתה כל דברי הנופלים בסיפור זו מבוארים כדרך שבארן החכם בעל עקידה מכוונים לדברינו. ואמר