מחיר יין ב:ח

1ותלקח אסתר אל בית המלך. כי היא נמשכה אחר הצורה הפך מושתי אשר לא תבא. ומה נפלא אמרם, אסתר קרקע עולם היתה. והוא החומר, שנאמר כי עפר אתה ואל עפר תשוב. וכבר ידעת סוד בעלי הלשון שהניחו לשון נמצא לזכר, ונסתר לנקבה, כי כשהזכר נמצא שהוא השכל, הנקבה נסתרה, רוצה לומר החומר. וזהו מלשון אסתר המלכה. וזה כוונתם באמרם, אסתר ירקרקת היתה, אלא שחוט של חסד משוך עליה. וכבר ידעת מה שאמר הרלב"ג ז"ל, פרשת בראשית, על אמרם, תהו, זהו קו ירוק שמקיף העולם. והוא רמז לצורה. בהו, אלו אבנים מפולמות. והוא רמז לחומר. וכן נמצא בכתוב שייחס הקו לתהו, והאבנים לבהו, שנאמר ונטה עליה קו תהו ואבני בהו. ולהיות חלק אלו ההתחלות במצאות שלש עד שטבעם קרוב לטבע ההעדר, נתפרסם בדבריהם ז"ל שיבינו ההפסד של זה העגול וחזרתו לתוהו ובוהו. והיה הוא ידוע שנטיית הקו בבניין הוא הצורה אחרונה לבנין ההוא. והאבנים אשר הם שתותיו ויסודותיו, הם החומר הראשון לו. וראה אמרם בתהו שזהו קו ירוק שמקיף העולם, כי ההויה תהיה בהשתנות מהפך אל הפך, כמו שהתבאר בטבעיות. והאמצעי בין ההפכים, תמצא בו הדרכים אלה הוית והיות מפורסם שבאמצעיים שבין ההפכים הוא כמראי. ולזה לקח הירוק, שהוא הממוצע שנראית, תמורת הממוצע בין ההפכים, ועל ידי שבממוצע יש בו חלק מכל אחד מן ההפכים וההפכים והנושא הם התחלות, כמו שנזכר באחד מספר השמע. וקרא החומר הראשון אבנים מפולמות, רוצה לומר נעלמות ונסתרות, ונגזר מפלמוני שהוא מורכב מאלמוני ופלוני, והוא שם ההסתר וההעלם, כאמרו והוא פלאי, וכן אלמוני ופלמוני, שהוא המקובץ מבין שניהם, וממנו נגזר מפולמות. וקרא החומר הראשון מפולמות להיותם בתכלית ההסתר וההעלם, עכ"ל החכם. ולפירוש בן עזרא, ואף לדעת חכמינו ז"ל, שהוא ירוק שבירוקים, כדאיתא בנגעים פרק י"א, אתי גם כן כהוגן. כי כמו שקורין לעוור סגי נהור וקורין לאיש יפה מאוד כושי, כן קרא למעט ירוק ירקרק, כי הוא מורה על ירוק שבירוקים. ומעתה כזה, אמרו אסתר ירקרקת היתה, ולא אמר ירוקה היתה, אלא ירקרקת למעט הירקות כמו ירקרקת או אדמדמת. כוונתם בזה כי אסתר הוא מורה על ימי העמידה, שהוא האמצע בין ימי העלייה והירידה ובממוצע זו הוא חלק מכל אחד מן ההפכים. ומאחר שבמאמר שזכר הרלב"ג המשיל הצורה לקו הירוק, ובזו המשל המשיל אליו החומר, לכן אמר ירקרקת, לא ירוק ממש. וזה אמרם שחוט של חסד נמשך עליה, והיא השכל האנושי שעליה בחסד הא-ל יתעלה, שברא הכל בחסדו, שנאמר עולם חסד יבנה. ולי נראה שכוונו בתוהו ובהו דבר אחר, גם כן נאות לכוונתינו, וזו כי בתחילת מעשה בראשית שרצו לספר כל בריאות הברואים ולא הגיד לנו הויית המחצבים רק הויית שמים וארץ ושאר היסודות. ואחר כך סיפר המדרגות הצומח והחי והמדבר. אמנם, מעלת המחצבים לא נזכר בשום מקום. ולזה אמר שבכלל הארץ היתה תוהו ובוהו, הוא קו הירוק. ורוצה לומר המחציב שאחד מהן הוא הזהב הטוב הסובב את כל ארץ החוילה. ולכן קראו כאן קו הירוק לזהב והוא המקיף העולם הקטן שהוא האדם, כי כל תכלית האדם להיות להוט אחר הממון וזהב ואבנים מפולמות, והם הוויית אבנים הטובות שהם מתהווים גם כן מאדים המתילדים מן הארץ כאחד משאר מחצבים. וקרא בהו, רוצה לומר כי כל אחת סגולה נפלאה ייחדיהו משאר המינים כמבואר בשער השמים. ולהיות שהמחצב נחלק לשני חלקים, חלק ממנו יותך באש כבדיל ועופרת וכסף וזהב וכל אותן שהווייתן מאד הלח, וחלק ממנו שלא יותך באש, שנתהווה מאד היבש כאבנים טובות ודומיהן. על כן אמר תהו ובהו, שהוא הזהב והאבנים טובות, להורות על שניהם. וקראו תוהו ובהו כי באמת כל קנייני העולם הם תהו בוהו. ולזה אמר באסתר שהיא ירקרקת, כי החומר הנאות אינו מבקש המותרות להיות להוט אחר הירוק הנזכר, אלא מה שצריך לו. וזהו הירקרקת הנזכר באסתר.

2ומעתה נבאר הסיפור. אמר שאמרו לו נערי המלך משרתיו וגו'. כבר כתבתי שכחות הנפש ואבריה הם השרים והעמים, והם נערי המלך. וההרגשות והכחות התלוים בחומר הם נערות בתולות טובות מראה. וכבר ביאר הרלב"ג בפירוש לשיר השירים ששלמה עליו השלום קראן בנות ירושלים. ולזה אמר שאמרו למלך הנערים הנזכרים שיבקשו למלך נערות טובות, רוצה לומה שידריך מעתה חומרו בדרך טוב וירגיל בנפשו מדות טובות ויתמיד בהן עד שיהיו בקניין בנפש. וגם כי יזקין, לא יסור ממנו. ואמרו שיקבץ הנשים על יד הגא סריס המלך, רוצה לומר אל כח המדבר בכללו, מלשון הגיון ודבור. והוא שומר הנשים, רוצה לומר שהדיבור הוא גדר האדם וצורתו, כמו שאמר לעיל. ומדבר כלשון עמו. ויתן לכל אחד חק הראוי לו, וזהו ונתן תמרוקיהם, כי זה הוא תמרוק הנפש וזכותו. ואפשר שהוא מלשון מרוק ויסורים ממרקים החומר להעמידו על דבר הנכונה, שהוא מכוון בסיפור זה.

3ויהי בהשמע דבר המלך ודתו וגו'. מקרא זה מובן ממה שכתבתי למעלה במקרא ויפקד המלך פקידים וגו'. רק אמר הכא שיצא דבר מן הכח אל הפועל, ועשה כאשר יעצו לו חכמיו. ואמר