מחיר יין ה:ד

1ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבא המלך והמן וגו'. ראה צניעות וחסידות אסתר המלכה כי אף שנתן לה לשאול עד חצי המלכות לא שאלה דבר רק כל כוונתה לשם שמים, וזה כי המשתה זו שעשתה אסתר שהמלך והמן הידועים מסובים בו הוא סעודת מצוה סעודה שתלמיד חכם מיסב בה, והאוכל ממנה כאלו נהנה מזיו שכינה. וכבר ביאר זה בארוכה החכם בעל העקידה פרשת ויחי שער ל"ב אמר, זה לשונו, האיש הנלבב בכל ימיו אוכל בסעודת מצוה, שאין כוונתו בלחם אשר הוא אוכל רק להבריא גופו להיות נכון ומזומן לעבודת הנפש החכמה, והוא אמרם כל הנהנה מסעודה שתלמיד חכם מיסב בה כו' והתלמיד חכם הוא הנפש והשכל המתעצם באדם אשר אליו כיון החכם כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך רצה לוומר כי תשב ללחום את מושל שהוא כח המתאוה אשר הוא מושל בך, בין תבין את אשר לפניך שהוא השכל, ושמת סכין בלועיך אם בעל נפש אתה, רצה לומר כשתתבונן בזו, ושמת סכין בלועיך מלאכול דברים האסורים אם בעל נפש אתה שאם אינך בעל נפש אין לפניך כלום שתצטרך להשמר מפניו. ולזה אמר שהאוכל על זה האופן עם שהמאכל הוא חמרי יחשב חו לרוחני ונהנה ממנו כאלו נהנה מזיו השכינה, עכ"ל החכם. וכן אמרה אסתר בכאן כי אינה מבקשת שום סעודה רק משתה שהמלך שהוא השכל ישב בראש ויהנה ממנו תחילה דהיינו בכוונת המצות אשר נעשים בסעודה ההיא, הן מצד שכוונה בסעודה ההיא להברות גופה, הן מצד הברכות שעושין על המאכל, הן מצד תורה שמדברים על השלחן, כי מכל זו יהנה השכל, והמן גם כן יהנה ממשתה זו כי על כל פנים החומר שהמן נתלה בו גם כן יאכל וישבע מן הסעודה ההיא במקרה כי עיקר הכוונה אינו (? אלא) על המלך רק שגם השטן יבא בתוכם. ומה נפלא דבר זה שלא זמנה לסעודה רק המלך והמן כי כל שרי המלך הם בכלל, ואין בפרט אלא מה שבכלל.