עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמחיר יין

מחיר יין ח:י

מחיר יין · Mekhir Yayin on Esther 8:10

Open in the reader →

1ויכתב בשם המלך וגו. זהו גם כן מובן ממה שכתבנו לעיל מי הוא המלך אחשורוש ומה הכתיבה והחתימה. ואמר וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רוכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים. כבר נודע אמרם אחשתרנים בני הרמכים מי ידענו מאי ניהו, וזהו אמת כי הוא פעולת כח המדמה שמדמה גמל פורח באויר וכמו שהמשילו ז"ל בדבריהם שאמרו שהנחש היה כגמל לדמותן צורה בדמות כאלו. וכן קראו כאן אחשתרנים וזהו אמרו וישלח ספרים מלשון סיפור ביד הרצים שהם החושים ושאר כחות שרצים ומשוטטים הנה והנה לבקש מוחשיהם ביד רוכבי הרכש המה הולכים אחר רוע מעשיהם ושמים תכליתן ברוב עשרם ורכושם והם נקראים רוכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים הם ההולכים אחר דמיונם הכוזב וכתב להם להיות עתידים לעמוד על נפשם, ומה נחמד אמרו על נפשם לא על גופם כי כתב להם שכל אחד יתבונן אחריתו ויראה אחרית נפשו שלא תאבד ושתהא צרורה בצרור החיים ולא ילך אחר עצות המן הרע רק יעמוד על נפשו מנגדו ולהרוג לאבד את כל וגו', רוצה לומר כל העומדים עליהם להחטיאם והם הצרים אותם כי אין לך צר ואויב כיצר הרע והרוצה להחטיא את האדם ואמר ושללם לבוז, רצה לומר שיבוזו את עשרם ולא ימשכו אחריו יותר מדאי, ביום אחד בכל מדינות המלך וגו', רוצה לומר כי ביום אחד יכול לשוב ולקנות עולמו בשעה אחת כמו שאמרו שמא הרהר תשובה בלבו, ואמר שהיום הוא יום שקבע המן בשלשה עשר וגו'. כבר ביארנו מה נשתנה יום זה משאר ימים ומה היום מיומיים שקבעו המן ולכן כתב להם מרדכי שיעמדו ויתבוננו ביום זה ושלא ישמעו אל עצת המן במה שהסית ביום זה. ואפשר שכוון מרדכי בקבוע יום זה למה שנודע שבו היו כלים שבעה ימי אבלו של משה רבינו עליו השלום שמת בשבעה באדר. ולזה רמז מרדכי שכל אחד יתבונן ביום ההוא והחי יתן אל לבו כמו שאמר שלמה המלך עליו השלום טוב ללכת וגו', ונקט יום השביעי של אבלו לרמוז על פסיקת האבילות להורות על דבר נאות וזה כי ידוע שאין מתאבלין על המת שנאבד ונפסד שאלמלא כן לא היו פוסקין אבילות לשבעה ימים אלא המת הולך למנוחתו כמו שכתוב לא תשימו קרחה וגו', בנים אתם וגו'. ועיקר האבילות אינו אלא הטוב הנעדר מן החיים במות המת, ולכן אין מתאבלים רק שבעה ימים להורות על שבעה פעמים עשר שנים שהם ימות האדם הקצובים שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה כמו שבאר והאריך בזו החכם בעל העקידה פרשת שמיני. ולכן כתב מרדכי להיות לכל אחד לראייה השארת נפשו ממה שפסקו ימי אבלתו של משה הגדול מכל נולד ורבן של נביאים ביום שלשה עשר בחודש אדר, ומעתה כל אחד יעמוד על נפשו לעשות הטוב והישר.