מחיר יין ט:יט

1על כן היהודים הפרזים וגו'. דע, כי כל מצות המעשיות הם לזכרון לדבר עיוני, כפסח לזכר ליציאת מצרים ושבועות למתן תורה וסוכות לכי בסוכות הושבתי וגו', כן הוקבעו ימי הפורים אלו להיות לזכרון בין עינינו לכל מוזכר מכל הסיפור דלעיל. ונקראו ימי הפורים על שם הפור כמו שנאמר השם מנת חלקי וגורלי, רצה לומר שאלו שתי השגות הנמנעות בימי הפורים הם גורל האדם בעולמו, ואמר שהיהודים הפרזים עושים יום ארבעה עשר המשיל האדם בלתי שלם בשלמותו לעיר הפרזי אשר אין לו חומה, כמו שהמשילה שלמה באמרו עיר פרוצה אין חומה איש אין מעצור לרוחו, ומה מאד מבואר באמרו היהודים הפרזים שקרא ליהודים עצמו פרזים ולא אמר שהוא בעיר פרזי ואמר שהם עושים יום ארבעה עשא להורות שם האיש הבלתי שלם בתכלית השלמות היום יום ארבעה עשר הוא היום טוב והמשתה והשמחה המוזכר. אמנם, העיר המוקפת חומה והוא האיש השלם בתכלית השלמות עושה ביום חמשה עשר, ומה מאד נפלא שתלו היקף חומה בימות יהושע שכבש ארץ ישראל שהוא שושן הנזכר, אמר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו דהיינו גמילות חסדים הנוהג בין לעני בין לעשיר כמשלוח מנות ומתנות לאביונים שהוא מעשה הצדקה שעליה חיו יחיה לעתיד, ונראה שזהו כוונתם באמרם חייב אדם לבסומי בפוריא עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, כדוגמת הנמשל, בסעודת פורים שהוא סעודת לויתן שאז יתבטל המן מן הארץ שהוא היצר הרע ואז לא ידעו בין המן למרדכי כי לא ידעו מהו המן כלל. ועוד נראה לי כדרך שבארנו שרצה לומר שחייב לבסומי עד שלא ידע בין ארור המן כו' אבל משידע אסור להשתכר ורצה לומר שישתה דווקא בילדות בעוד שלא ידע בין המן למרדכי, אבל כשיזקין וישיג מהות המן ומרדכי שנתוסף בו מרדכי שהוא השכל אל ישתה עוד כמו שאמר אליהו לרב סלא אל תשתה ואל תחטא, ועוד נראה לי בדרך הפשט כי מאחר שמצות פורים לשתות ולשמוח ואי אפשר שלא ישתה על כן ישתה הרבה מאד שיגיע לשכרותו של לוט שאז פטור אף אם יחטא ויעבור על איזה עבירות כי באונס הוא, אבל אם לא ישתה כל כך הרבה, ויעבור עבירות חייב כאלו לא שתה כלל כאמרם שכור שהרג נהרג אם לא שהגיע לשכרותו של לוט ולזה ישתה הרבה עד שלא ידע בין עונש לשכר המגיע לצדיק ולרשע כמו שאירע להמן ומרדכי ומעתה אינו מזיק כלל. ואז אף אם יחטא לא יענש, ומשום זו מייתא בגמרא עובדא דרבא ורבי זירא עבדי סעודת פורים בהדי הדדי קם רבא ושחטיה לרבי זירא כו' ובזה גילו טעם שחייב להשתכר כל כך כדי שלא יענש על מעשים כאלו והוא מבואר.