מלמד להועיל חלק א ע

1לענין מה ששאלת אי שפיר עבדית שלא ברכת בע"פ על עירובי חצרות כיון שאין שם עירוב, שפיר עבדית דהא כבר כתבתי לך (לעיל סי' ס"ח) דגם בחצר ביהכ"נ מותר לטלטל בלא עירוב במקומך וא"כ מה לעירוב חצירות שם (וע' מנהגי ווירצבורג להרב מו"ה נתן באמבערגער צד 10 הערה ל"ג) והברכה ברכה לבטלה. אמנם מה ששאלת אם ראוי והגון לתקן עירוב ודאי אם אפשר ראוי והגון הוא להציל בני ישראל מעבירה שבודאי הרבה מביאים טלית וסידור בשבת לביהכ"נ ועוברין עבירה בזה"ז (וע' ח"ס סי' צ"ט). ומה ששאלת אם מותר ליקח אילן המחובר ללחי של צורת הפתח הנה פשוט דלחי העומד מאליו אם סמכו עליו מע"ש מהני (סי' שס"ג סי"א). והה"מ פי"ז מה' שבת הכ"ב כ' בשם הרשב"א (מובא בס' אורחות חיים סי' שס"ב אות י"ג) דאילן שנטעו בידים הוי כלחי העומד מאליו וכשר בסמכו עליו משום לחי. אך יש לדקדק בזה הרבה חדא שאם האילן רחוק מהכותל ג' טפחים תליא בפלוגתא שהובאה בשערי תשובה סי' שס"ג ס"ק ג' ומבואר יותר בס' ארחות חיים שם אות כ"ג. שנית אם החבל אינו על גזע האילן גופא אלא למעלה מן האילן אף שהחבל מכוון כנגד הגזע מ"מ יש לחוש שכשיתרבו העלים יהיה הפסק בין החבל לגזע האילן וזה פסול כמ"ש הט"ז סי' שס"ג ס"ק י"ט, וע"כ קשה לסמוך על אילן במקום לחי אם לא כשעומד סמוך לכותל וקושר החבל למעלה בגזע האילן.

2ואם תתקן העירוב צריך אתה לקנות רשות משר המקום או משכירו ולקיטו ע"פ דינים המבוארים בסי' שפ"ב, ועיי"ש באורחות חיים מה שהביא בשם שו"ת הגדולים. ולענין מקומות שצריכין תקון ע' מג"א סי' שס"ג ס"ק כ"ז, ובש"ע של הרב סי' שס"ד סעיף ט' וח"א כלל ע"א סי"ג וע' שו"ת מהרי"ט ח"א סי' צ"ד.