מלאכת שלמה על משנה ערכין ד:ב

1הרי שאמר קרבנו של מצורע זה עלי וכו' ביד פי"ד דהלכות מששה הקרבנות סימן ט' וספ"ה דהלכות מחוסרי כפרה:

2רבי אומר אומר אני הכי נמי אשכחן שאמר בלשון הזה בפ"ק דתעניות בברייתא רבי אומר אומר אני משעה שמפסיק לשאלה כך מפסיק להזכרה. גם שם בפ' שני דף י"ז ושם בירושלמי סוף ע"ד דדף ס"ה רבי אומר אומר אני כהנים אסורים לשתות יין לעולם אבל מה אעשה שתקנתו קלקלתו. וכן ג"כ אמר בתוספתא דפ"ד דשביעית כמו שכתבתיה בפ"ז דמסכת שביעית סימן ד' וכן ג"כ בירושלמי דתרומות ר"פ האוכל תרומה שוגג וגם בפ' יום הכפורים וגם בפ' שמנה שרצים קאמר רבי אומר אומר אני הכוסס את החטה של תרומה משלם קרן וחומש. וגם שם בפסחים פ' מקום שנהגו דף ל"א ע"א ובע"ז פ"ק הלכה ג' רבי אומר אומר אני שהוא אסור משום שני דברים משום כלי זין ומשום הלכות בהמה גסה וה"נ אשכחן שם בירושלמי פרק כל שעה (פסחים דף כ"ח) ע"ד ובפ' מי שהיה טמא דף ל"ז ע"א בר' יוסי הגלילי דתניא ר' יוסי הגלילי אומר אומר אני שלא היה פסח במצרים אלא יום אחד בלבד שנאמר לא יאכל חמץ היום עוד ברבי שם בפ"ק דיומא ריש דף ל"ט רבי אומר אומר אני שלא יטול אלא מחצה אית תנאי תנו רבי אומר אומר אני נוטל מחצה. וגם בירושלמי פ' שני דיום טוב רבי אומר אומר אני אין פחות מכזית גם שם ספ"ק דמגילה תניא רבי אומר אומר אני אף משנכנסו ישראל לארץ אין נסכים קריבין אלא מבפנים ע"כ (וכן בריש פרק האשה רבה בירושלמי שמואל אמר אומר אני שמא שלח לה גיטא ממ"ה ע"כ אע"פ שאין זה דומה לגמרי לדלעיל) גם בפ' בתרא דיבמות שם בירושלמי ר' יהודה בן בבא אומר אומר אני חבר היה וגם זה ל"ד להנהו דלעיל אלא דומה למאי דמייתי בירושלמי ר"פ שני דכתובות רבי אחא אומר אומר אני אותו הגמל שהיה אוחר נשכו. עוד בירושלמי ר"פ אלו נאמרין רבי אומר אומר אני ק"ש אינו נאמר אלא בלשון הקדש מ"ט והיו הדברים האלה ורמזתיו שם ראש הפרק ועיין שם טור גם בירושלמי פ' עגלה ערופה דף כ"ג ע"ד רבי אומר אומר אני שתפיסתה חמשים אמה:

3וכי מפני מה עני יש גורסים אמר רבי וכי מפני מה וכו' ולא מצאתי גירסא זו בשום מקום אבל ודאי שהם דברי רבי. וגם בת"כ פרשה ד' דפ' מצורע ליתה ובודאי שהמגיה הוא שטעה. וע"ש בס' קרבן אהרן שהאריך לבאר סוגית הגמרא שעל מתני' ובסוף פירש דרך אחרת שרבי לא פליג ארבנן אלא מבאר ליישב כל הסוגיא לפי שיטה זו ע"ש. ושם נראה שדקדק מלות אומר אני. וז"ל הרגמ"ה ז"ל וכי מפני מה וכו' כלומר א"כ מפני מה קתני רישא דמתני' עני שהעריך את העשיר וכו'. וכתבו תוס' ז"ל כיצד עני שהעריך את העשיר נותן ערך עני מפרש הר"ר מנחם מיוני כגון עשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עני אבל בקרבנות אינו כן הרי שאמר קרבן מצורע זה עלי וכו' ואהא פליג רבי ואומר דעשיר שאמר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עשיר כמו בקרבנות וכן משמע ריהטא דשמעתא דאמרי' אבל מדירו למצורע עשיר מאי ה"נ דמייתי בעשירית אי הכי מאי אבל בקרבנות אינו כן דמשמע דבקרבנות אזלינן בתר נידר והלא בקרבנות כמו כן הדין דאזלינן בתר מדיר שאם אמר עשיר קרבנות של מצורע עני זה עלי מביא קרבן עשיר וא"כ מאי חילוק יש בקרבנות לערכין ומשני אחדא פי' אמצורע עשיר והדירו עני דאילו גבי מצורע אם אמר עני קרבן של מצורע עשיר זה עלי נותן ערך עשיר דלא אזלינן בתר הנודר ובערכין אזלינן בתר הנודר דאילו אמר עשיר ערכי עלי ושמע עני ואמר מה שאמר זה עלי נותן ערך עני דאזלינן בתר הנודר ומש"ה איצטריך ואם דל הוא למעוטי גביה דלא אזלינן בתר נודר כמו בערכין ולרבי דאמר ערכין וקרבן שוין בדין זה א"כ לא איצטריך הוא למעוטי מצורע עשיר שהדירו עני דנותן ערך עשיר שהרי גבי ערכין כן הדין אלא איצטריך הוא למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר דסד"א הואיל ורבי בתר חיובא דגברא אזיל ה"נ ניזיל בתר חיובא דגברא ונייתי קרבן עני קמ"ל דלא אבל לרבנן לא איצטריך הוא למעוטי מצורע עני ומדירו עשיר דהואיל דבערכין אזלינן בתר נודר פשיטא דבמצורע נמי אזלינן בתר נודר ולא איצטריך הוא להכי וכן פי' רש"י ז"ל עכ"ל ז"ל וביד פ"ג דהלכות ערכין סימן ה' ו':