מלאכת שלמה על משנה ערכין ד:ד

1שנים בנידר כיצד וכו' ביד פ"א דהלכות ערכין סי' י"ו וברפ"ג. ובת"כ פרשה ג' דפרשת בחוקותי. ובראש פי' רעז"ל ילד מבן עשרים וכו' אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל ונלע"ד דלאו דוקא דה"ה בקטן משעה שהוא מופלא אם העריך לבן ששים או לבן עשרים או לבן חמש:

2נותן כזמן הערך מלת כזמן זו ודאי צריך להיות בכאף:

3ת"ל שנה שנה לג"ש כלומר הקישא הוא ואין משיבין על ההיקש בין להקל בין להחמיר הרגמ"ה ז"ל:

4ר' אליעזר ביוד. אבל הר"ר יהוסף ז"ל לא הגיה בה יוד. וכתב עוד כך מצאתי דגרסי' משנת ונ"ל לפ' דה"ק אף כל שנה מאלה השתי שנים שנאמרו בפרשה בין אותה של שנת חמש בין אותה של שנת ששים היא כלמטה ממנה ע"כ. בפי' רעז"ל דיליף ג"ש מעלה מעלה מבכור נאמר כאן מבן ששים שנה ומעלה ונאמר בבכור אדם ופדויו מבן חודש ומעלה ע"כ. אמר המלקט כתבו תוס' ז"ל חפשנו אחר מקרא זה ולא מצאנוהו כי אם ופדויו מבן חודש תפדה ושמא דריש הכי מדכתיב ופדויו מבן חודש דמשמע מבן חודש ומעלה מדלא כתיב בן חודש ע"כ. אכן רש"י ז"ל נראה דגריס כמו שנמצא בקצת ספרי יד מדוייקים נאמר כאן ומעלה ונאמר להלן מבן חודש ומעלה מה להלן חדש ויום אחד אף כאן חודש ויום אחד שפי' רש"י ז"ל ונאמר להלן גבי לוים חדש ומעלה מה להלן וכו' וכן דקדק ג"כ בכסף משנה שם פ"א דרש"י ז"ל נראה דלא הוה גריס ופדויו שכתב וז"ל ונאמר להלן גבי לוים חדש ומעלה מה להלן וכי'. ורבינו עובדיה ז"ל תפס דרך תוס' ז"ל דמבכור יליף שהיא ג"כ גירסת הרמב"ם ז"ל והרגמ"ה ז"ל. וז"ל תוספי הרא"ש ז"ל ופדייו מבן חדש ומעלה מקרא זה אינו נמצא אלא כתיב ופדויו מבן חדש תפדה אלא דאמרינן בפ' יש בכור דאינו רשאי לפדות את הבכור עד יום שלשים ואחד וגמרי' חדש חדש ממדבר דכתיב ביה ומעלה הלכך חשוב כאלו כתיב ופדויו מבן חדש ומעלה ע"כ. ודוק במה שכתבתי בפ' יש בכור סימן ויו. וביד פ"א דהלכות ערכין סימן ג'. עוד בסוף פי' רעז"ל ושנת חמש ושנת עשרים ילפי בג"ש שנה שנה וכו' אמר המלקט ומופנה הוא דשנה יתירי כתיבי דמצי למיכתב ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים ואנא ידענא דעשרים נמי בשנים מישתעי שנה למה לי וכן בששים שנה דאי לאו מופנה איכא למיפרך כדפריך במתני' הן אם עשה וכו' ומתני' דמצריך קרא למילף דשנת עשרים כלמטה אתיא אפי' כרבי דאמר בעלמא עד ועד בכלל משום דהכא שקולי משקלי קראי דמכדי כיון דכתיב מבן חדש ועד בן חמש שנים תו מבן חמש ועד בן עשרים למה לי הל"ל ועד בן עשרים והיה ערכך וגו' ועד בן ששים שנה והיה ערכך וגו' פי' רש"י ז"ל מדכתיב מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך וגו' ואמרינן עד ועד בכלל אליבא דרבי הרי בן חמש כלמטה הדר כתיב ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים וגו' מבן חמש ובן חמש בכלל הרי שנת חמש כלמעלה לרבי הלכך לרבי שקולים הם המקראות ויש להכריעם כלמטה ויש להכריעם כלמעלה ואי לאו ג"ש לא קמא לן הכרעה להיכא: