מלאכת שלמה על משנה ערכין ז:ה

1הלוקח שדה מאביו ס"פ השולח ברייתא וס"פ המוכר את הבית ברייתא ור"פ יש בערכין. וביד שם פ"ד סי' י' י"א כ"ו כ"ח:

2יצאת זו שהיא ראויה להיות שדה אחוזה דאי לא רבי לן קרא אלא מת אביו ואח"כ הקדישה ליכתוב קרא אם משדה מקנתו אשר לא אחוזתו א"נ אשר לא שדה אחוזתו ומתרבייא רישא דמתני' דמודה בה ר"מ דדרשינן יצאת זו שהיא כבר אחוזה מאי משדה אלא ש"מ למידרש שדה שאינה ראויה להיות שדה אחוזה יצאת שדה שהקדישה ואח"כ מת אביו שבשעת הקדש היתה ראויה להיות שדה אחוזה:

3שדה מקנה שהקדישה וגאלה אחר אינה יוצאת לכהנים ביובל אלא למי שמכרה למקדיש רש"י ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל לפום ריהטא משמע דאינה יוצאה לכהנים ביובל אם גאלה אחר מיד הגזבר לפני היובל ורש"י ז"ל פי' בפי' החומש שלו דאפילו לא גאלה אחר אלא שעדיין היא ביד הגזבר תצא בחנם ביובל לבעלים הראשונים אשר לו אחוזת הארץ ע"כ. אכן אני הדיוט חפשתי בהרבה פירושי רש"י ז"ל בדפוסים משונים זה מזה שבחומש ומצאתי בקצתם הלשון כך וימכרנה גזבר לאתרי או אם יגאל וכו' ובאחד מן הדפוסים שמצאתי כתיב בו או אם לא יגאל וכו' מצאתי העברת הקולמוס על מלת לא וכן ג"כ בפי' הרב ר"א מזרחי ז"ל העתיק או אם יגאל וכו' ע"ש. וגם בתוס' יום טוב כתוב וראיתי אני נוסחא דווקנית מפי' רש"י ז"ל שבחומש שכתוב בה וימכרנה גזבר לאחר או אם יגאל הוא בשנת היובל ישוב השדה וגומר:

4כהנים ולוים מקדישים לעולם ואפילו בשנת היובל עצמה אבל ישראל שהקדיש שדהו בשנת היובל עצמה אינה מקודשת עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט כשמואל ודלא כרב וכן פסק הרמב"ם ז"ל שם בפ"ד אמנם בפירושו למתני' פי' כרב וז"ל ולפי שנתבאר שישראל אינו פודה אלא עד היובל אבל אם עבר עליו היובל כמו שהקדמנו ביאורו לא תגאל עוד. אמר כהנים ולוים גואלין או מקדישים ואע"פ שאין זה מיוחד להן שישראל ג"כ מקדישין לעולם ואפילו בשנת היובל עצמה עכ"ל ז"ל. פי' לדבריו ז"ל דבגמ' מתרץ ארב דאמר דאם הקדישה ישראל בשנת היובל עצמה הוי קדושה מאי איריא דנקט תנא דמתני' כהנים ולוים מקדישין לעולם אפילו ישראל נמי בשלמא לשמואל דאמר ישראל שהקדיש בשנת היובל עצמה לא קדשה קמ"ל דכהנים ולוים מקדישין לעולם ומהדר וליטעמיך לשמואל נמי קשה אמאי תני הכא גבי כהנים ולוים בין לפני היובל בין לאחר היובל כיון דאם הקדישו כהנים ולוים בשנת היובל עצמה קדוש כ"ש לפניה ולאחריה אלא מאי אית לך למימר אליבא דשמואל איידי דתנא רישא בריש פירקין גבי ישראל לפני היובל ולאחר היובל תנא סיפא נמי גבי לוים בין לפני היובל בין לאחר היובל אע"ג דלא איצטריך הכי נמי לדידי אמרי' דאיידי דתנא רישא גבי ישראל אין מקדישין ולא גואלין תנא נמי סיפא גבי לוים מקדישין וגואלין אע"ג דמקדישין דכהנים ולוים לא שמעי' מיניה מידי דאפילו ישראל נמי מקדישין כדאמרי'. ואיתא להאי בבא פ' ראוהו ב"ד (ראש השנה דף כ"ט) לפי פירוש רבינו יצחק הלוי רבו של רש"י ז"ל:

5שאין אדם מקדיש דבר שאינה שלו אע"ג דקרא כתיב בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחוזת הארץ איצטריך לטעמא משום דבקרא לא מיירי אלא במקדיש ופודהו דהכי כתיב וחשב לו הכהן וגומר ונתן את הערכך ביום ההוא קדש לה' בשנת היובל ישוב השדה וגו' ואנן איירינן בִּגְאָלֵהּ אחר ואי נמי לא נגאלה כלל עד כאן: