מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה ד:ח
מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah 4:8
Open in the reader →1לוקחין גת בעוטה ביד פי"א דהלכות מ"א סי' י"א ובטור י"ד סי' קכ"ג:
2אינו נעשה יין נסך עד שירד לבור בגמרא פריך עלה דמתניתין והתניא לענין מעשר יין משירד לבור ויקפה פירוש שיטפו החרצנים על היין כשהוא נח בבור ור' עקיבא אומר משישלה היין מן הבור להנתן בחביות ורבא מתרץ דתלתא תנאי נינהו תנא דמתניתין סבר משירד לבור אע"פ שלא קפה ורבנן דברייתא סברי עד שיקפה בבור ולר' עקיבא משישלה אבל סתמא דתלמודא מתרץ דשאני יין נסך דאחמירו ביה רבנן משירד לבור אבל גבי מעשר או כרבנן או כר' עקיבא ומ"מ לפי משנה אחרונה לא קיימא לן כמתניתין:
3מה שבבור אסור וכו' עי' בתוי"ט. אבל אין לפרש דר"ל והשאר מותר שאינן נאסר כשנגע העו"ג במה שבבור ע"י נצוק אבל ודאי אם נגע העו"ג הוי אסור במגע עו"ג דשפיר הוי קרוי יין כיון שנתן הכל אל התפוס דא"כ כי מקשה מיניה בגמרא לרב הונא דאמר כיון שהתחיל לימשך עושה יין נסך לישני ליה דרב הונא איירי במגע עו"ג דמתניתין נמי הכי אסרא דלא שריא השאר אלא ע"י ניצוק וכי תימא וכו' עד ורשב"ם ז"ל פירש מה שבבור אסור אף בלא נגיעת עו"ג מטעם כחו של עו"ג דגזרו ביה רבנן כדאמרינן לקמן בפ' בתרא והכא נמי מכח דריסתו בגת נמשך היין ויורד לבור והשאר מותר שאינו נאסר מכחו כיון שאינו עדיין יין וגם אינו לא במגע ולא בנצוק ע"כ קיצור מתוס' ז"ל. עוד כתבו ז"ל והשאר מותר פירש רש"י ז"ל אף בשתיה אבל הר"ר שמעיה ז"ל פירש מותר בהנאה דאינו נעשה יין נסך ליאסר בהנאה עד שירד לבור אבל בשתיה מיהא אסור וכן ברישא לוקחין גת בעוטה אע"פ שנוטל וכו' פירוש ואינו חשוב כאיסורי הנאה והקשה הר"ר אלחנן חדא דלוקחין הלשון משמע דמותר אף בשתיה קאמר ועוד דבגמרא וכו'. לכך נראה לפרש כפירוש רש"י ז"ל ע"כ. ובגמרא אמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזיר הסל שבתוכו החרצנים והזגים המסתננים מתוכו ויורד משם לבור היין זך לא החזירו לגת אז השאר שהוא מה שבגת מותר אבל אם החזיר הסל ההוא לגת אף מה שבגת אסור ומיירי כגון שהבור מלא שטפח שולי הגרגותני ביין הבור ונאסר מה שבגרגותני וכשהחזיר מה שבגרגותני לגת נאסר ג"כ מה שבגת. ופירש רבינו אשר ז"ל בלשון שני דנראה לו דרב הונא דהכא קאי שפיר אמשנה אחרונה שחזרו לומר אין דורכין עם העו"ג משום דמכיון שהתחיל היין לימשך נעשה יין נסך וגם בהר"ן ז"ל. והעלה הר"ן ז"ל דה"פ דכיון שהתחיל לימשך דאמר רב הונא במימרא הראשונה דאפילו בגת עצמו כל שהתחיל לימשך מצד הגת לצד אחר נעשה יין נסך אפי' מה שלא נמשך עדיין כדברי רש"י ז"ל וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות מ"א ומיהו קודם שבאו ענבים בגת לא חשיבא המשכה והיינו דתניא לקמן עו"ג שהביא ענבים בסלים ובדרדורים אע"פ שהיין מזלף עליהם מותר ע"כ: