מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה ה:י
מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah 5:10
Open in the reader →1יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנאה אפילו בכל שהוא ואיתה בבכורות ס"פ כל פסולי. וביד פט"ז דהמ"א סימן כ"ט. ואיתה בירושלמי פ"ג דערלה:
2רשבג"א ימכר וכו' בפירקין דף ע"א וס"פ כל פסולי. ותוס' פ' ר' ישמעאל דמכלתין דף כ"ו ודף נ"ח ודר"פ התערובות. ובירושלמי פ' אין מעמידין ס"ל לבן בתירה כותיה דרשב"ג. וכתבו תוס' ז"ל דמשום חומר ע"ז לא ימכרנו ביחד לעו"ג שמא יחזור וימכרנו לישראל לצורך פועליו. וכתב הר"ן ז"ל ס"פ כל הצלמים דקרוב היה הדבר לומר דלא התיר רשב"ג ע"י האי תקנתא אלא כשנתבטל כדינו מן התורה כדתני רישא יין נסך שנפל לבור שאז נתבטל לדעת רשב"ג ושרי ע"י הא תקנתא אבל כל שלא נתבטל לא אבל מכיון שהקשו בירושל' פ"ג דערלה עלה דמתניתין דתנן בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק דאמאי לא אמרינן ימכר כולו חוץ מדמי איסור שבו משמע דרשב"ג אפילו בשלא נתבטל הוא אומר כן ואנן נמי סמכינן עלה דהאי תקנתא בסתם יינם ובשאר איסורין שבתורה כי היכי דמהניא גבי ע"ז דליכא לאיפלוגי בינייהו ומאחר שהעלינו בגמרא דלא סמכינן בדרשב"ג בי"נ ודאי אלא כשנתערבה חבית בחביות אבל לא כשנתערבה יין ביין אע"ג דבסתם יינם סמכינן עליה אפילו יין ביין ובשאר איסורין נמי שרינן אפילו דומיא דיין ביין ואמרינן דימכר חוץ מדמי איסור שבו ע"כ בקיצור מופלג. וכתב הר"ן עוד בכאן שכתב הראב"ד ז"ל דה"ה לשאר האיסורין בכל שהן שאע"פ שהן אוסרין בהנאה מפני חשיבותם ימכרו כולם לעו"ג חוץ מדמי איסור שבהן ודבריו עיקר אלא מיהו צריך ליזהר בדברים הניקחין מן העו"ג שלא למכרן להם שמא יחזור וימכרם לישראל ע"כ. ובגמרא אמר רב נחמן הלכה למעשה יין ביין אסור חבית בחבית מותר סתם יינם אפילו יין ביין מותר בהנאה כרשב"ג דאמר ימכר כולו לעו"ג חוץ מדמי יין נסך שבו. ופירש הר"ן ז"ל חבית בחבית מותר שימכרו כולם חוץ מדמי אותה חבית ואע"ג דחשיבא והויא דבר שבמנין וראויה לאסור בכל שהוא אפשר דכיון דמוכר חוץ מדמיה חשבינן לה כאילו הוכרה וניטלה א"נ חבית לאו דוקא גדולה אלא קיתון קטן דלא חשיב ולא הוי דבר שבמנין ע"כ. עוד כתב ז"ל ומסתברא דחבית של י"נ שנתערבה בחביות הרבה של היתר שאם נפלה א' מהם לים הגדול הותרו כולן בין ביין נסך בין בכל איסורין שבתורה דקיימא לן כרב דאמר בפ' התערובות טבעת של ע"ז שנתערבה בק' טבעות ונפלה א' מהן לים הגדול שהותרו כולן דאמרינן דהך דאיסורא נפל וגבי חבית נמי אמרינן התם אמר ר"ל חבית של תרומה שנפלה לק' ונפלה א' מהם לים הגדול שהותרו כולן דאמרינן דהך דאיסורא נפלה ולפום פשטא משמע שאפילו לאכילה תלינן להיתר ושרו אלא דאיכא נוסחי דגרסי התם דאמר רבא לא הכשיר ר"ל אלא בטבעת אבל תאנה לא ולפי זה לא שרינן בהכי אלא לענין איסורי הנאה אבל לאכילה לא וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפט"ז מהמ"א אבל בירושלמי דמסכת תרומות משמע דאפילו לאכילה שרי ומיהו כי שרינן בכה"ג ע"י נפילה היתר הנאה או היתר אכילה דוקא בחבית שנתערבה בששים חביות דכיון דמדינא בטל ה"ל כתרומה למאה וכע"ז לרבוא וכן דעת הרמב"ן ז"ל שאינו בטל היבש בפחות מששים כבלול אבל לדעת הרשב"א ז"ל שסובר דיבש ביבש אפילו חד בתרי בטל כל שנתערבה חבית אחת בשתי חביות של היתר ונפלה א' מהן לים הגדול הותרו כולן ע"כ בקיצור. עוד כתב הר"ן בשם הראב"ד ז"ל דיין שנתערב במים אם נתערב בו שיעור שיכשיר המים עד שיהו ראויין לשתיה על ידו בתורת יין אפילו ע"י הדחק אסורין בהנאה ולא אמרינן בהו ימכרו כולן חוץ מדמי האיסור שבהן דכיון שמים אלו הוכשרו לשתייה ע"י היין לא שרי למכרם חוץ מדמי האיסור שבהן והביא סעד לדבריו הרשב"א ז"ל מן הירושלמי דגרסי' התם ומודה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור אלמא בכל מכשירי אוכל מודה רשב"ג מפני שהוא כגופו של י"נ אבל לענין מה שהוסיף עוד הראב"ד ז"ל לומר דאפילו יין ביין סתם יינם אם נפל בו הרבה כדי שכנגדו במים יהו ראוין לשתיה על ידו אסר הכל אינו מחוור דמתניתין י"נ שנפל לבור סתמא קתני בין מרובה בין מועט ופליג רשב"ג ואמר ימכר כולו לעו"ג וקיימא לן כותיה ועוד שכיון שאמרו בירושלמי דמודה רשב"ג ביין לתבשיל ודאי ביין המכשיר את התבשיל קאמר כגון יין שנפל לכבשין כההיא דחזקיה דבגמרא פ' אין מעמידין ומינה דדוקא יין לתבשיל הא יין ביין אפילו בכענין זה כלומר שיש בו כדי להכשיר כנגדו במקום אחר מתיר רשב"ג למכרו לעו"ג וכן דעת הרשב"א ז"ל ע"כ בקיצור. ובטור י"ד סי' ק"ד. ועיין שם בב"י: