מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה ה:ב
מלאכת שלמה על משנה עבודה זרה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Avodah Zarah 5:2
Open in the reader →1ידיחן והן מותרות ביד בפט"ו דהלכות תרומות סי' י"ח:
2ואם היו מבוקעות אסורות דהשתא מתערב י"נ לתוכן ובירושלמי מוכח שאם היו הענבים קרובים לינטל עוקצן כמבוקעות דמו מפני נקב הנשאר בזנבות ואסורות תוס' והר"ן ז"ל אלא שלשון תוס' בשם הירושלמי כך אבל אם ניטל העוקץ הוו כמבוקעות וכו'. ובטור א"ח סימן תמ"ז וביו"ד סי' קל"ד:
3נפל ע"ג תאנים או על גבי תמרים אם יש בהם בנ"ט אסור לא גרסינן ליה וכן בירושלמי ליתיה וגם בהרי"ף והרא"ש ז"ל ליתיה וכן נראה ג"כ מפירוש הרמב"ם ז"ל וגם תוס' כתבו דר"ת ורבינו שמואל לא גרסי ליה ולפי זה צריך לפרש מה שמקשה בגמרא מעשה לסתור על נפילת יין בענבים קאי דגרוגרות דמו לענבים מבוקעות ולספרים דגרסי ליה קשה שהיה לו לומר בגמרא חסורי מחסרא והכי קתני בד"א בתמרים ותאנים לחים אבל ביבשות נט"ל ומעשה וכו' ע"כ. וגם הר"ר יהוסף מחקו: ועוד הגיה מעשה בביתוס בן זונין והיה מביא גרוגרות בספינה ונשתברו חביות של י"נ על גביהן ובא מעשה לפני חכמים והתירו זה הכלל כל שהוא בהנייתו בנותן טעם אסור וכל שאינו בהנייתו בנותן טעם מותר כגון החומץ שנפל לגריסין. בפירוש רעז"ל חסורי מחסרא וה"ק דאם נותן טעם לפגם מותר הכי הוא מסקנא דהלכתא אנן כתבו תוס' ז"ל דהכא ודפ' אלו עוברין (פסחים דף מ"ד) שלש מחלוקות בדבר רבנן סברי דאפי' קדרה בת יומיה א"א דלא פגמה פורתא ואפ"ה אסרה הכתוב במדין ור"ע ור"ש ס"ל דקדרה בת יומה לא פגמה כלל אבל דלאו בת יומה דפגמה שריא דנ"ט לפגם מותר דגמרי מנבלה דכתיב בה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה הראויה לגר קרויה נבלה שאינה ראויה לגר אינה קרויה נבלה ור"מ פליג עליה דר"ש וס"ל דנט"ל אסור דגמר מגיעולי עו"ג דאסר הכתוב אע"ג דנט"ל הוא דאפילו קדרה בת יומה אי אפשר דלא פגמה פורתא כרבנן קמאי אלא דרבנן קמאי ס"ל דטעם כעיקר לא ילפינן מגיעולו עו"ג משום דהוי חדוש דהא כל נ"ט לפגם מותר דילפינן מנבלה ואיהו ס"ל דלאו חדוש הוא וילפינן מיניה לכל התורה כולה דטעם כעיקר דאיהו ס"ל דמה שהתיר הכתוב נבלה מוקמינן לה בסרוח מעיקרא ע"כ מתוס' ז"ל. ועיין עוד במ"ש שם ר"פ אלו עוברין. וביד פט"ז דהלכות מ"א סי' ל"ב ל"ג וכתוב שם נפל ע"ג תאנים הרי אלו מותרות מפני שהיין פוגם בטעם התאנים ע"כ:
4ונפל על גביהם ובא מעשה לפני חכמים והתירו כצ"ל:
5כגון חומץ שנפל ע"ג גריסין ס"א לתוך גריסין ופירש חומץ של יין נסך. ובטור י"ד סימן ק"ג וסימן קל"ד. בפי' רעז"ל כגון שמנונית הדגים או הבשר בדבש וזה מותר לכתחילה ע"כ וכתב עליו החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל לכתחילה לא דק ע"כ. עוד בפירוש רעז"ל ויש פוגם בתחלה ומשביח בסוף כגון הדבש ביין. אמר המלקט אפשר לומר שהוא תקרובת ע"ז או דבש של עו"ג כלומר שנתבשל בקדרת איסור נבלה וטרפה בת יומה. עוד בפי' רעז"ל מקדיח ומשביח ואע"פ שכשמרתיחן אח"כ פוגם טעמא כך צ"ל: