מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא א:ו

1אין חולקין את החצר וכו'. ואיתה בפ"ק דסוכה דף ג' וריש פירקין. וביד פ"א דהלכות שכנים סימן ד' ה' ובפ' שני סימן ט' ובתשובות הרשב"א ז"ל סי' תתק"ז. ובטור ח"מ בסימן קע"א וקע"ג. וכתוב שם בבית יוסף בשם הרמב"ן והרא"ש ז"ל הוי יודע דהא דאמר רב יהודא בגמרא אית דינא דגוד או איגוד אין דין גוד או איגוד אמור בגמרא אלא על סיפא דמתני' אבל ארישא דאין חולקין את החצר עד שיהא בה ד' אמות לזה וכן לזה לא שייך האי דינא דהא חזי ליה כשותף וצריך ליה ואין בית בלא חצר כלום וכ"ש אם נכנס ויוצא דרך שם שאין אומרים לו לאדם מכור חלקך ופרח באויר לעולם אין לך חצר שיהא בה דין זה אא"כ הוא מוקצה שאחורי הבתים שאינו ראוי להם או חרבה לעצמה שאין שמה חצר ע"כ:

2ולא את השדה עד שיהא בה ט' קבין לזה וט' קבין לזה. אע"ג דבכל דהו מיקרי שדה כדאיתא בקדושין פ' האומר אין לי אלא בית כור זרע חומר שעורים מנין לרבות סאה וחצי סאה תרקב וחצי תרקב ת"ל שדה מ"מ אינו חשוב לטרוח לחרוש ולזרוע בפחות מט' קבין והא דאמרי' בסוף כתובות יאות משבחיתו בארעייכו בית סאה הניח לי אבא ממנה משח ממנה עבור ממנה קטנית התם היה במקום המתברך ביותר תוס' ז"ל:

3ר' יהודה אומר תשעה חצאי קבין לזה ותשעה חצאי קבין לזה. וכו' כך צ"ל. ומלות עד שיהא בה מחקם הר"ר יהוסף ז"ל והכי נמי מסתבר לע"ד. ומפ' בגמרא דלא פליגי אלא מר כי אתריה ומר כי אתריה וכו' וכדפי' רעז"ל. וכתוב בנמקי יוסף די"מ דהכי נמי בגנה ע"כ. וכתב רש"י ז"ל בית השלחין מתוך שיש לו מעין ובידו להשקותו תדיר אם אין בו ט' קבין זורעים בו שאר זרעים לפיכך אפי' בפחות מכאן יחלוקו ע"כ. בפי' רעז"ל עבודת יום אחד הרמב"ם ז"ל פי' דהיינו דוקא בבבל כדאיתיה בגמרא וכן ג"כ פסק שם ספ"א דהלכות שכנים וז"ל ולא את הגנה עד שיהא בה בית חצי קב לכל אחד ואחד ולא את הפרדס עד שיהא בו בית שלשה קבי' לכל א' וא' בד"א בא"י וכיוצא בה אבל בבבל וכיוצא בה אין חולקי' את השדה עד שיהא בה כדי חרישת יום לזה וחרישת יום לזה ולא את הפרדס עד שיהי' בה ששה ושלשים אילנות לזה וששה ושלשים אילנות לזה כדי עבודת אדם א' ביום א' ושדה שמשקי' אותה בכלי עד שיהא בה כדי שימלא הפועל יום א' לזה ויום א' לזה ע"כ:

4ולא את הטרקלין. כתוב בנמקי יוסף בפ' המוכר פירות דף ר"ט בשם הריטב"א ז"ל דהא דתנן ולא את הטרקלין עד שיהא בו כדי לזה וכדי לזה אין מצריכין עד שיהא בו עשר עשר לכל א' ואחד מהם כשיעורא דתנן הכא במתני' ע"כ. כְּדֵי לזה וכו' מצאתי מוגה הדלית בניקוד פתח:

5כל שיחלק. וכו' בסימן אלף וקמ"ג דתשובות הרשב"א ז"ל:

6ואם לאו אין חולקין. פי' אלא מעלין אותו בדמים. ותימה גדולה בעיני שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלות זה הכלל כל שיחלק ושמו עליו חולקין ואם לאו אין חולקין וכתב לא מצאתי זה בכל הספרים ע"כ:

7מורן. פי' בערוך מגדל קטן שבונים בגגות:

8אימתי וכו' בריש פירקין:

9אבל בזמן ששניהם רוצין. וכו' פי' רש"י ז"ל משום דבעי למיתני ובכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצין לא יחלוקו תני רישא אע"ג דמילתא דפשיטא היא היא וכדתנן בריש פירקין. וז"ל נמקי יוסף בזמן שאין שניהם רוצין כלומר שחברו מעכב עליו אבל אם אין חברו מעכב עליו יחלוקו ויתן חלקו ברוחב כותל המחיצה ולא מצי למימר כי איתרצאי לך למעוטי באוירא אבל למעוטי תשמישתא לא נתרציתי דמסתמא כיון שנתרצה בכולה מילתא נתרצה:

10בכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצין לא יחלוקו משום שאם יחתכם אי אפשר שלא יחסר עלה א' מן הקונדריסין מחלק האחד על האחר והוא בזיון דכתבי הקדש אבל אם הם שתי כריכות חולקין אם שניהם רוצין ולא גזרינן שתי כריכות אטו כרך אחד אבל אם האחד אינו רוצה לחלוק וגם האחר אינו רוצה להסתלק משניהם אלא שרוצה לחלק וליתן לו היפה או הגרוע בזה אינו יכול לכופו ולית בה דינא דגוד או איגוד אלא דוקא כמסתלק מן הכל יחד אז הוא דמצי למימר ליה גוד הכל או איגוד אבל לחצאים לא אע"פ שמעלה לו דמים על היפה היכא דהוי בע"כ דחד מינייהו לא דלזה ניחא ליה בתרוייהו ולזה ניחא ליה בתרוייהו פי' כגון תורה ותהלים שכל א' צריך תורה וצריך תהלים וכעובדא דהנהו תרי אמהתא דאיתא בגמרא ע"כ בקיצור מועתק מלשונו שבפירוש המשנה עם פירושו שבפסקא ונראה מתוך פירושו ז"ל שאפילו בספרים שלנו שאינם עשויין בגליון שייך גנאי ע"ש. בפי' רעז"ל גוד או איגוד י"מ לשון קציצת דמים מלשון גודו אילנא וי"מ מלשון משיכה תרגום משכו נגידו. עוד בסוף פי' רעז"ל אבל בכרכים הרבה כל ספר בפני עצמו אם רצו חולקים פי' היינו כשהם שני עניינים דכל חד וחד צריך להאי ולהאי ולפיכך רצו אין לא רצו לא והכי מפרש לה בגמרא. ולשון הירושלמי וכתבי הקדש אע"פ ששניהם רוצים לא יחלוקו א"ר אושעיה כגון תילים ודברי הימים אבל תילין בתילין חולקים א"ר עוקבא אפי' תילים בתילים אין חולקים שמתוך שאין חולקים אלו באין וקורין באלו ואלו באין וקורין באלו ע"כ: