מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ב:ב

1לא יעמיד וכו'. פ' הכונס (בבא קמא דף ס"א.) ועיין במה שכתבתי שם סימן ד': וגם הרמב"ם והטור ז"ל נקטו לפ' כפי' תוס' ז"ל עיין בתוספת יום טוב. אלא דמסיים בה הטור דמסתברא דאפי' כל א' בביתו צריך להרחיק שיעורים הללו מפני השכנים שמעכבין עליו ע"כ. ופי' נמקי יוסף ז"ל לא יעמיד אדם תנור תנורים שלהם שפתחם למעלה צריך להרחיק פיו מן התקרה ד' אמות שלא תבערנו השלהבת וה"ה בעליה אלא שבאנו לתת שיעור למטה מפני התקרה שלשה טפחים אבל בתנורים שלנו שפתחם מן הצד מוכח בירושלמי ששיעור מעלה כלמטה ג' טפחים דגרסי' התם היה עשוי כמין שובך מהו נשמעינה מן הדא ר' יהודה אומר עד שיהא תחתיו מעזיבה ג' טפחים ובכירה טפח וכירה לאו כמין שובך היא עשויה ותימר בין מלמעלה בין מלמטה טפח וכאן נמי בין מלמעלה בין מלמטה ג' טפחים הנה למדנו שבתנורנו שהן כמין שובך שפתחן מן הצד די בשלשה טפחים למעלה כלמטה:

2היה מעמידו בעליה עד שיהא תחתיו מעזיבה וכו' כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

3ואם הזיק משלם מה שהזיק. כתב הרב בעל העיטור ז"ל דה"ה לכל הנך דבעי הרחקה אם הזיק אפילו אחר שהרחיק חייב לשלם ומשום דהזיקא דנורא מנכרא לכ"ע הוא דנקטיה בהא וכן כתב הרא"ש ז"ל שבכולן חייב לשלם חוץ מן היזק הנמיה ע"י סמיכת כותל והיזק דמנפצי כיתנא שלא הי' ההיזק ראוי לבוא מכח מעשה אלא ע"י הרוח והנמיה לפיכך לא חשיב אלא גרמא בניזקין ופטור ומיהו דעת הראב"ד ז"ל אינו כן. ודעת הרמב"ם ז"ל דבכל אלו לא בעינן חזקת שלש אלא מכיון שראה מעשה בלא הרחקה ושתק מחל. והרא"ש ז"ל כתב דבעינן חזקת שלש עכ"ל ז"ל. ובגמרא רמי עלה דמתני' והתניא ד' מעזיבה מתחתיו ובכירים שלשה ומשני אביי כי תניא ההיא בדנחתומין דתנור דידן כי כירה דנחתומין דמי ופי' נמקי יוסף בתנור דנחתומין בעינן שיעירא טפי דמתוך שמשיקין אותו תמיד עובר חומו למטה ושורף אבל למעלה משמע דלא מחמרינן טפי כיון דלא אשכחן בהו חילוק מידי ע"כ. ועיין בקולון שרש קצ"ב דף רכ"ח ע"ב וכתוב שם דדייק רש"י ז"ל מדקתני ברישא גבי תנור לא יעמיד אדם תנור תחת המת אא"כ הרחיק ג' טפחים ואילו בסיפא קתני לא יפתח אדם חנות של צבעים ושל נחתומים תחת אוצרו של חברו ומדקתני בסיפא תחת אוצרו של חברו וברישא לא קתני תחת עלייתו של חברו אלא קתני סתם תחת הבית משמע דרישא מיירי דאיכא משום חשש תבערה אפילו כשהכל ברשותו וכדפי' אבל בסיפא דליכא אלא משום הבל ועשן ולא שייך ההיזק אלא לבעל האוצר שעליו דוקא משום כך קתני תחת אוצרו של חברו שהרי אין השכנים מקפידין בכך וזה נכון וישר. ואע"ג שרבינו משה מיימון לא חשיב לה לראיה גדולה שהרי מפרש המשנה דתנור בבית דחד ועליה דחד מ"מ פשיטא שרש"י ז"ל חשיב לה לראיה גדולה ומשום כך פי' מה שפי' וכן רבינו אשר פי' כן כרש"י וז"ל האשרי לא יעמיד אדם תנור בתוך שלו אא"כ יש לו על גביו גובה ד' אמות עכ"ל הרי לך שכתב בהדיא שאפילו בתוך שלו צריך שיהיה על גביו גובה ד' אמות והיינו משום היזק השכנים וכדפי' רש"י ז"ל וכן כתב גם רבינו ישעיה מטראני האחרון ז"ל בהדיא כרש"י ז"ל וז"ל לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית אא"כ יש ע"ג גובה ד' אמות אע"פ שיהיה הכל ברשותו מעכבין עליו השכנים שמא תעלה הדליקה וישרוף כל בתי השכנים עכ"ל ז"ל והרי לך בהדיא דאפילי הכל ברשותו צריך להרחיק משום חשש הפסד מרובה וכמו שפי' דברי רש"י ז"ל ע"כ וע"ש עוד:

4ר"ש אומר לא נאמרו. וכו' כתבנו בפ' עשירי דב"מ סימן ה' דאוקמיה אביי בשיטה. ועיין ג"כ במ"ש בפ' הכונס סוף סימן ד':