מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ב:ד

1מי שהיה כותלו סמוך לכותל חברו כמין גאם וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט כן משמע פי' הרמב"ם ז"ל שכתב בפ"ט מהלכות שכנים וז"ל שראובן שהיה כותלו סמוך לכותל שמעון כמין גאם וכו' והראב"ד ז"ל השיגו ושם כתב הרב המגיד ותרצו שלא היה אלא כמין גאם ע"כ. ולא נמצא תירוץ זה בגמרות שלפנינו וכן כתב ג"כ מהרי"ק ז"ל בשם המגיה אלא הכי מפ' לה רבא בגמרא מי שהיה כותלו סמוך לכותל חברו וברחוק ד' אמות אם נפל הכותל לא יסמוך כותל אחר אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות כאשר היה מרוחק הראשון שנפל מ"ט ההילוך שדשין הקרקע ברגליהם אצל הכותל הנסמך עד ד' אמות מהני להתם פירוש לכותל האחר ורבותא קמ"ל אע"פ שזה ימים רבים היה מקום צר בין אלו השני כותלים ונתקרבו העוברים אצל הכותלים ונידוש הרבה אפ"ה צריך להרחיק כשנפל ובא לסמוך אחר וזו היא שיטת הרא"ש ז"ל וקרוב לפי' זה שיטת רש"י ז"ל. וז"ל נמוקי יוסף אמר רבא דהאי כותל שני הוא סומך לראשון שלא נפל הראשון אלא שרוצה לבנותו סמוך לכותל של עצמו שסמך וקמ"ל מתני' שצריך להרחיק כותל זה מהכותל האחר של עצמו ד' אמות משום שיהיה בו מקום לדריסת הרבים משום שדישה הכא שבין שני כותלי' אלו מעלה לכותל של חברו שמחזקו כשמקשה הקרקע דמש"ה מחל לו לסמוך משום דישה זו ומיהו בלא רשות ודאי לא יכול לסמוך דדישה קרובה מעלי לה מן הרחוקה ודוקא בכותל בצד גנה או אפילו בכותל חצר של עיר חדשה משום שהעפר שלו לא נתחזק בדישה ויכול לסמוך בצד מצר שלו. זה הדרך המחוור לאחרונים ז"ל בגרסא זו שהיא גרסת הגאונים ז"ל המחוורת והסכימו האחרונים ז"ל דגם הרחקה זו לא הוי טעמא אלא משום שכבר נשתעבד אותו קרקע לחברו כגון שקנאו מן המלך ומסתמא החזיק בד' אמות שהן צריכין לו לדישה הלכך חברו הבא לקנות גם הוא מן המלך אינו יכול להחזיק בהן שכבר נשתעבדו לו לחברו והיינו ההרחקה דאמרינן אבל אי לאו הכי ודאי אין לו להרחיק ולשעבד קרקע שלו לחזק כותל חברו דהא תנינן בבקעה אם רצה כונס לתוך שלו וכונס אלמא דאין צריך להכניס בתוך שלו אלא כדי רוחב כותל נמצא שאין דין היוצא מרישא דמתני' מצוי תדיר בינינו כיון דלא איירי אלא או בקרקע של הפקר כמחזיק בד' אמות סמוך לבנינו או בקנה מן המלך וכדאמרינן:

2אא"כ הרחיק ממנו ד' אמות וזהו כשיהי' בכותל ראובן ד' אמות או יותר הרמב"ם ז"ל. בפי' רעז"ל ודוקא בכותל גנה וכו' פי' רש"י ז"ל שמתוך שאין דשין בה מבפנים צריכה דישה מבחוץ ע"כ. ויפה דקדק הרב בעל תוספת יו"ט דמלות או יותר שבפירוש רעז"ל הן מיותרות. בפי' רעז"ל או בכותל חצר שבעיר חדשה. כתב המרדכי שיש ללמוד דעיר חדשה [הגה"ה נר' דצ"ל ישנה או צ"ל דעיר חדשה חמשים שנה כמו שהוא כתוב בש"ע דאיסרלן ובספר הלבוש אלא ששם יש לתמוה מנא להו שהחדשה היא חמשים שנה והרי המשנה שם פט"ז דאהלות לא נזכר בה רק וישנה ששים שנה דברי ר"מ וא"כ כיון שהוא פחות מס' שנה אפי' שנה אחת משמע שנקראת חדשה וצ"ע לע"ד]. מקרי ששים שנה מתלוליות דפ' שני דכתובות ע"כ והיא סברת ר"מ בפט"ז דמסכת אהלות אבל ר' יהודה ס"ל התם ישנה היינו שאין אדם זוכרה. ועיין עוד על זה בתוספת יו"ט:

3מלמעלן אם בא לבנות ברחוק ד' אמות מחלונותיו של חברו ולעלות בניינו צריך שיהי' ממקום שיעמדו בו רגליו ולמעלה ד' אמות כדי שלא יוכל לעמוד על הכותל ויראה ואף כשיעשה כזה במעלה ובמטה צריך בהכרח להרחיק הכותל מן החלונות כדי שלא יאפיל ובגמרא בתוספתא תנא מלמעלן שלא יציץ ויראה מלמטן שלא יעמוד ויראה מכנגדן שלא יאפיל ומדלא יהיב תנא דברייתא שיעורא כמה בעי הרחקה משום הכי בעי בגמרא כמה הוא שיעורו ופי' בגמרא דבברייתא מיירי בבונה מן הצד כגון שכותל חלונות חברו הולך לארכו ממזרח למערב וזה בונה מצפון לדרום כיון שאינו ממש מאפיל אלא שעושה לו צל בכותל זה די בהרחקה טפח מן החלונות שהן בקרן זוית מן הכותל ומתני' דתני ד' אמות מיירי בבא לבנות משני צדי החלונות דאז היה מאפיל לו אם לא היה מרחיק ד' אמות ומשום שבנה מן הצד והיה יכול להטות ולהציץ אפי' הגביה ד' אמות כדאמרן מ"מ בעינן שישפע הכותל כמו מדרון וירדדנו הרבה כדי שלא יוכל לעמוד עליו ולא להשען בו כדאמר רב זביד והשתא סיפא דמתני' נמי איירי במן הצד דלא חייש לדוושא כדרישא אלא משום חלונות והשתא לא ידעינן שיעורא כמה צריך להרחיק מכנגדו ממש ומיהו הסכימו האחרונים ז"ל דמסתברא דבד' אמות סגי וכו' ע"כ בקיצור ובשנוי לשון קצת. וז"ל הרא"ש ז"ל ואע"ג דאוקימנא למתני' מן הצד ולא איירי בכנגדן מ"מ נראה דה"ה דמכנגדן צריך להרחיק ד' אמות דפשטא דמתני' הכי משמע אלא משום קושיא דדוושא צריך לאוקומה בבא מן הצד ע"כ. ובמה שפירש נמוקי יוסף בראש דבריו דרבא מפרש מתני' שבא לסמוך כותל שני לראשון שלא נפל איני יודע להולמו שהגמרא שלפנינו במילתיה דרבא ונפל וכן משמע שהיא הגירסא מכל המקומות אשר חפשתי גם בכסף משנה בשם המגיה עיין. ובמה שפירש דמתני' מיירי בלוקח מן המלך כן כתבו כמה פוסקים עיין עליהם. דאי לא תימא הכי במה נשתעבד ראובן לשמעון בהחזקה זו:

4ובחלונות מלמעלה ומלמטה ומכנגדן ד' אמות רפ"ק דמכלתין. וביד רפ"ז דהלכות שכנים. ובטור ח"מ סימן קנ"ד: