מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ד:ח

1האבנים שהן לצרכה לעשות גדר ואיכא מ"ד אבנים שמניחין על העמרים שלא יפזרם הרוח. ובגמרא מוקי לר' מאיר דאמר גבי מכר כרם דמכר תשמישי כרם כברייתא דכתבינן לעיל סימן ג' ושמעינן דאתא לאפלוגי אדרבנן ולמימר דאפילו אותן תשמישין שאינם נמכרין לרבנן עם הכרם משום דלא קביעי כ"כ לר"מ מכורין הן והלכך בכל תשמישי כרם ושדה השנויין במשנתינו בעינן לפרושי היכי דמי דלר' מאיר מכור ולרבנן אינו מכור והלכך לעולא דמפרש אבנים הסדורות לגדר לר"מ הני אבנים מיירי דמתקנן אע"ג דלא סדרן ולרבנן והוא דסדרן ולמאן דמפרש אבנים שמשימין על העמרים לר"מ דמתקנן אע"ג דלא מחתן פי' שלעולם לא הונחו על העמרים ולרבנן היינו שכבר הונחו על העמרים וכן קנים לר"מ דמשפיין אע"ג דלא מוקמן פי' שאינם זקופים ונעוצים עדיין בקרקע ולרבנן והוא דמוקמן וכן נמי בסיפא לא מכר את האבנים שאינם לצרכה ולעולא יתפרש דלר' מאיר לא מתקנן ולרבנן דלא סדרן ולאידך לישנא לר' מאיר דלא מתקנן ולרבנן דלא מחתן ולא את הקנים לר' מאיר דלא משפיין ולרבנן דלא מוקמן:

2ואת הקנים שבכרם שהם לצרכה וממילא שמעינן דהמוכר את השדה מכר את הכרם שכל אילנות בכלל שדה אחד גפנים ואחד כל אילן חוץ מחרוב המורכב וסדן השקמה אע"ג דאמר לו הוא וכל מה שבתוכה דאמר קרא ויקם שדה עפרון אשר במכפלה וגו' וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבולו סביב והאי בכל גבולו קרא יתירה הוא דמצי למיכתב ועל העץ אשר בשדה דהיינו בתוך גבולי השדה אלא למידרש אתא מי שצריך לגבול פי' קנה אותן אילנות שצריכין להיות להם גבול סביב שלא יערער אדם עליהם לומר בתוך שלי הן נטועים ושלי הן דהיינו כגון אילנות דקים שאין להם שם והדבר שכוח מי נטעם לפיכך צריך לעשות להם גבול סביב אבל כל חרוב המורכב וסדן השקמה גדולים וחשובים ואוושא מילתייהו וידוע של מי הן נטועין ואין צריכין גבול הלכך אינם בכלל השדה סביב:

3ואת התבואה שהיא מחוברת לקרקע ואע"ג דמטיא למיחצד כלומר ואיכא למ"ד כל העומד ליקצר כקצור דמי הכא לא אמר:

4ואת מחיצת הקנים אע"ג דאלימי כלומר שהן עבות וגסות כיון שאינם בית רובע אין להם חשיבות ובטלות הן לגבי שדה. וי"ס דגרסי ואת חיצת הקנים וכן הוא ברשב"ם והרא"ש והטור וה"ג לה נמי בפ"ק דעירובין דף ט"ו ובפ' שני דף י"ט וכן הוא ג"כ בגמרא אבל בירו' והרי"ף והרמב"ם ז"ל מחיצת גרסינן והכל ענין אחד ולא נמצאת לי בערוך. ובגמרא א"ר יוחנן לא מחיצת קנים בלבד אמרו אלא אפילו ערוגה קטנה של בשמים ויש לה שם בפני עצמה פי' דקרו לה בי וורדא דפלניא אין נמכרת עמה ר"ל דדוקא בקניה הוא דבעינן בית רובע אבל כל דבר שיש לו שם בפני עצמו אפילו לא הוי בית רובע אינו מכור:

5ואת השומרה שאינה עשויה בטיט כתבו תוס' ז"ל רשב"ם ז"ל גריס הכא שאינה עשויה בטיט ובסיפא גבי לא מכר גריס העשוי' ור"ח ז"ל גריס אפכא ע"כ וכן בערוך בערך שמר כרשב"ם ז"ל ופי' שומרה פי' בית דירה שעושין לשומר השדה אם עשוי' בקנים או בקש או בעצים דירת עראי היא ונמכרת עם השדה ואם עשוי' בטיט ונעשית קביעה כבית אינה נקנית בטפלה עם השדה עד שיקננה בפירוש ע"כ. אבל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל נראה שהסכימו לגרסת ר"ח ז"ל וכתב נמוקי יוסף ז"ל ואת השומרה ואע"ג דלא מחברא בטינא פי' סוכת נוצרים היא והיא קבועה בשדה ואע"ג שלא שם סביבותיה טיט הרבה כמנהג העולם מ"מ כיון שמכוסה וטוחה מלמעלה כמחוברת דמיא ע"כ וכן הוא הלשון בגמרא אע"ג דלא קביעא בארעא וכן הוא שם ביד פכ"ו דהלכות מכירה העשוי' בטיט אע"פ שאינה קבועה ורעז"ל נראה דלא דק במה שכתב המחוברת לקרקע בטיט:

6ואת החרוב שאינו מורכב ואע"ג דאלימי בטל הוא לגבי השדה דאין לו שם עד שמרכיבין אותו וכו':