מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ח:ג
מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Batra 8:3
Open in the reader →1חלק אביהם שהיה מיוצאי מצרים וסבר האי תנא דהוא ר' יאשי' כו' עי' בתוי"ט מ"ש בשם הרשב"ם ז"ל. ובגמרא פריך ודילמא לשמות מטות אבותם לאו ביוצאי מצרים קאמר אלא לשבטים ומשני דכתיב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' ירושה היא לכם מאבותיכם וליוצאי מצרים קאמר להו. ודלא כר' יונתן בר פלוגתיה [דר"י] דאמר לבאי הארץ נתחלקה הארץ דכתיב לאלה תחלק הארץ ולעיל מיניה כתיב אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים וסמיך ליה לאלה אלמא לבאי הארץ נתחלקה ולפי זה כיון דנקבות היו אינם נוטלות חלק בארץ ורשב"א סבר לאלה ולאלה נתחלקה הארץ ומציא אתיא מתניתין כותיה נמי:
2ושהיה בכור ונטל שני חלקים בברייתא בגמ' ילפינן מקרא דכתיב נתן תתן להם זו נחלת אביהם כו' עיין בתוי"ט עד והא דלא קחשיב במתני' ארבעה חלקים שהיה להם לבנות צלפחד כדכתיב ויפלו חבלי מנשה עשרה שיתא דשיתא בתי אבות וארבעה דידהו דה"ל חד אחא דאבא ונטלו ג"כ חלק בנכסי' כדאמרינן בגמרא היינו טעמא דלא הוה משמע לן מידי דהא כבר אשמועינן דבת הבן הרי היא במקום הבן ליטול עם האחין בנכסי האח ואי לאשמועינן דליוצאי מצרים נתחלקה הארץ הא שמעינן לה מדנטלו חלק צלפחד בשביל שהיה מיוצאי מצרים אבל בהני שלשה חלקים דקתני אשמעינן תלתא מילי דליוצאי מצרים נתחלקה הארץ ובת הבן היא כבן ליירש עם האחין וארץ ישראל מוחזקת היא ליוצאי מצרים דכתיב ונתתי אותה לכם כלומר אני נתתיה לכם ירושה ונטל בה בכור פי שנים. [הגהה ור' אליעזר בן יעקב ס"ל ג"כ דאף חלק אביהן נטלו ודריש לי' מכפל נתן תתן]. לשון רב אלפס ז"ל שמעינן מהא מתניתין ל"ש בן ול"ש בת כד הוי אבוהון בוכרא שקלי חלק בכורה בהדי אחי אבוהון ע"כ. ועוד אמרינן בגמרא דילפינן ממתניתין דקתני ושהיה בכור ונטל שני חלקים דאע"פ שמת בחיי חפר נטלו בנותיו חלק בכורתו עם חלק פשיטותו דלשמת חפר ואח"כ צלפחד לא היה צריך להשמיענו דאחד הבן ואחד הבת בנחלה ליטול חלק בכורה דכיון דמת הזקן תחילה מיד ירש הבכור חלק בכורתו דאין כאן ראוי כלל וכשמת הבכור אחרי כן פשיטא דירשוהו בניו הן חלק פשיטותו הן חלק בכורתו. וכתוב בנמוקי יוסף ז"ל אמר המחבר ושמעינן ממתניתין דהא דאמרינן אין הבכור נוטל בראוי היינו כשהוא ראוי למוריש אבל אם הוא מוחזק למוריש אע"פ שהוא ראוי ליירש יש בו חלק בכורה ולפיכך כיון דחלקו של חפר מוחזקת היא לו אע"פ שהיה ראוי בחייו לגבי צלפחד בנו ומת בחייו כשחזר ומת חפר נטלו בנותיו חלק בכורתו. ושמעינן נמי שאם היה לאביו קרקע שהוא ביד גזלן יש לו לבכור בה חלוקה דקרקע אינה נגזלת וכן אם נתנו לאביהם קרקע מהיום ולאחר מיתת הנותן ומת אביהם בחיי הנותן בכור נוטל פי שנים דגופי דארעא דאבוהון הוה ואע"ג דלא אכיל פירי דומיא דארץ ישראל לחפר ע"כ. וביד שם פ"א סימן ה' ובפ' שני סימן ז'. ובטור ח"מ סימן רע"ו: