מלאכת שלמה על משנה בבא בתרא ט:י

1נפל הבית עליו ועל אמו פ' המפקיד (בבא מציעא דף ל"ז) ובתוספות פ' החולץ (יבמות דף ל"ח) ופי' נמקי יוסף ז"ל נפל הבית עליו ועל אמו על רחל ובנימין ואין לרחל בן אחר לא מיעקב ולא מאחר ואם הי' ברור שמתה היא ראשונה הי' בנימין יורש ואחי בנימין מלאה יורשין לבנימין אבל אם מת בנימין ראשון כיון שהיתה כבר אלמנה היה זוכה בחלקה וה"ה שאר יורשיה שאין יורשין במקום בן ובזה חולקין ולפיכך בין ב"ש ובין ב"ה מודין דיחלוקו עכ"ל ז"ל. וכתבו תוס' ז"ל שאלו לרבינו שמואל למה יחלוקו הל"ל שיורשי האם הם ודאי בחלק האחד שיש לבנים אחרים והבן זה הוא ספק כי שמא מת קודם אמו וה"ל ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי כדאמרינן ביבמות פ' החולץ גבי יבם שיבם ליבמתו בתוך שלשה חדשים שמת בעלה וילדה לסוף שבעה חדשים שהוא ספק שמא בן ט' לראשון שמא בן ז' לאחרון ואח"כ מת סבא והספק טוען אנא ברא דמיתנא אנא ויש לי חצי הנכסים והיבם טוען את ברי וכולן שלי ואמרינן התם שהדין עם היבם משום שטוען בצד מה ודאי דהיינו בחציין וה"ה הכא. ותירץ רבינו שמואל דהכא מיירי שאין לה לאם בנים אחרים אלא יורשי האם והיינו אחיה וכו'. והקשו עליו תוס' כמה קושיות חדא דהוי הלכתא בלא טעמא שבשביל שיהיה ודאי בחלק זה יהא ודאי בחלק האחר ועוד דא"כ בריש ב"מ דתנן זה אומר גולה שלי וזה אומר חצי' שלי ישבע שאין לו בה פחות מחצי' ויטלנו אמאי לא הוי הכל שלו כיון שהוא ודאי בזה החצי יטול הכל דהוי ספק וודאי ואין ספק מוציא וכו' והעלו התוס' ז"ל דהכא מיירי שפיר שיש לה בנים אחרים מאיש אחר אלא שאין לה בן מאבי הבן הזה והא דקרי התם ביבמות ליבם ודאי לפי שהוא יורש הסבא ודאי אבל הספק אינו יורש ודאי הסבא אבל הכא הוו אלו ספק כמו אלו בחלק המגיע לבן ולא שייך כאן כלל ספק וודאי עכ"ל ז"ל בקיצור ובשנוי לשון קצת:

2אר"ע מודה אני בזה וכו' במציעא שם פ' המפקיד פי' רש"י ז"ל אע"פ שאני משל ב"ש אבל תוס' ז"ל כתבו אע"ג דקאמר מודה אני לאו משום דלהוי מתלמידי ב"ש דבפ"ק דיבמות גבי צרת הבת סבר כב"ה דקאמר תמה אני מתי תבא צרת הבת לידי ואשיאנה והיינו כב"ה ועוד דהלכה כמותו אלא אגב דשנה ת"ק אלו ואלו מודים תנא הכא מודה אני כלומר ואני מודה וחולק עליך דלב"ה הכא נמי אמרי נכסים בחזקתן ע"כ וכן פי' ג"כ רשב"ם ז"ל. והתם בגמרא רמינן דר"ע אדר' עקיבא דהכא אמר נכסים בחזקתן ואוקי ממונא בחזקת מארי' וביבמות פ' האשה שלום קאמר לא זו הדרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזלה לכל אחד ואחד אלמא מספקא מפקינן ממונא ומשנינן דל"ד דהכא שניהם מכח שמא הן באין הלכך נכסים בחזקתן והתם בגזל אחד מחמשה ברי ושמא שכל אחד טוען אותי גזל בטענת ודאי והוא אומר איני יודע בטענת שמא וברי עדיף משמא. ומתניתין דאמר לשנים גזלתי לאחד מכם מנה וכו' דתנינן התם בפ' המפקיד דשמא ושמא הוא ואתיא ככ"ע בין לר' טרפון בין לר' עקיבא הא אוקימנא לה התם בבא לצאת ידי שמים:

3שבאת לחלק עלינו את השוין גמרא א"ר שמלאי עדה אמרה בן עזאי תלמיד חבר דר' עקיבא הי' לבסוף דא"ל שבאת ולא אמר שבא רבינו ע"כ וכן דייק ג"כ בירושלמי בפירקין ובפ"ג דשקלים ובפ"ק דר"ה דף נ"ו. ואיתא נמי התם מאן דדייק לה מברייתא וכמו שכתבתי בפ' בתרא דבכורות סימן ה'. והכי נמי אפשר לדקדק ג"כ מהא דקאמר לי' בן עזאי לר' עקיבא בפ' הרואה (ברכות דף ס"ד) עד כאן העזת פניך בר' יהושע רבך וגם מוכח התם דר' יהודה חבר דבן עזאי הוה: