מלאכת שלמה על משנה בבא קמא ג:ג

1המוציא את תבנו ואת קשו. הנה בירושלמי בין במשנה בין בפסקא הנוסח גפתו במקום קשו. ואפי' לר' יהודה דאמר בשעת הוצאת זבלים מוציא אדם את זבלו וכו' שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ מתרצינן בגמ' דמודה הוא שאם הזיק משלם מה שהזיק והדר פריך בגמ' עליה דהאי שנוייא מברייתא דקתני בהדיא כל אלו שאמרו מותרין לקלקל בר"ה כגון הוצאת זבלים לר' יהודה וכגון פותקין ביבותיהן ומערותיהן בימות הגשמים אם הזיקו חייבים לשלם ור' יהודה פוטר ורב נחמן מוקי למתני' שלא בשעת הוצאת זבלים דמודה בה ר' יהודה ורב אשי מחלק בין תבן וקש דמתני' לזבל דר' יהודה דמתני' איירי דעדיין התבן והקש קשין ומחליקין בהן בני אדם וכדקתני את תבנו ואת קשו וכי קאמר ר' יהודה דמוציא אדם את זבלו בזבל קאמר שאינו נוח כ"כ להחליק:

2וכל הקודם בהם זכה. בין בגופן בין במה שהשביחו בר"ה דקנסו גופן אטו שבחן בדבר שיש בו שבח דכיון דכי שביק לה התם זמן מרובה שבחי מפני שהן נישופין ברגלי אדם וברגלי בהמה קנסו גופן אטו שבחן כי היכי דלא לישבקינהו התם ומש"ה גבי ההופך את הגלל לא קתני וכל הקודם בהם זכה דדבר שאין בו שבח הוא פי' ולא משבח כהוצאתו דהא מושבח ועומד הוא שהרי נתעכל קודם יציאתו ממעי האדם וממעי הבהמה ולא קנסי וכמו שאכתוב עוד בסמוך בעה"י בפירוש בשם נמקי יוסף ז"ל. ומשמע מן התוס' ז"ל דיש ספרים דל"ג במילתיה דרשב"ג וכל הקודם בהם זכה אלא במילתיה בברייתא והם ז"ל יישבו הגרסא. והר"ר יהוסף ז"ל כתב דבכל הספרים לא מצא במשנה כלל ממלת רשב"ג עד מלת ההיפך:

3ההופך את הגלל. בפירקי' דף כ"ט ופי' שם רש"י ז"ל ההופך את הגלל זבל המופקר בר"ה והפכו ממקום למקום. חייב בנזקו דקנייה בהגבהה וממונו הוא ע"כ. ומוקי לה רב אשי התם אליבא דר' אלעזר דס"ד למימר התם דס"ל מפקיר נזקיו חייב כשהפכה בהגבהה פחות משלשה טפחים וקאמר ר' אלעזר דלא שנו דחייב אלא שנתכוין לזכות בגלל בההיא הגבהה מועטת וחייב משום ממונו דאע"פ שהניחו שם לא הפקירו אלא נתכוין ליטלן משם לאחר זמן ונתחייב בנזקיו אבל אם לא נתכוין לזכות בה פטור דאע"ג דכרה בור בר"ה כשהפכו ונתקל האדם במקום שזרקו שם ואם היה במקומו הראשון לא נתקל בו זה מ"מ פטור כיון דלא נתכוין לזכות בה. והתם פריך ומאי דוחקיה דר' אלעזר לאוקומה בפחות משלשה לוקמה כשהפכה למעלה משלשה ואע"ג דלא נתכוין לזכות בה חייב אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני הפך ליתני הגביה אלא ש"מ כל הפך למטה משלשה הוא אבל במסקנא קאמר התם דס"ל לר' אלעזר מפקיר נזקיו פטור. ועיין מ"ש דמאי פ"ג סי' ג'. [הג"ה נלע"ד שצ"ל בגמ' אמר רבינא דאי אפשר לומר דרבא בא לתרץ מילתיה דרב אשי דאמר אליבא דר' אלעזר דמתני' מיירי בהגבהה פחות משלשה דהא יום שמת רבא נולד רב אשי שהוא רבו של רבינא ושמא שהוא רבינא הקדמון]:

4והוזק בהן אחד. [חסר] בכל הספרים דגרסי הר"ר יהוסף ז"ל: