מלאכת שלמה על משנה בבא קמא ג:ו

1שנים שהיו מהלכין בר"ה. וכו' לשון התוספתא שנים שהיו מהלכין בר"ה אחד רץ ואחד מהלך שניהם רצין שניהם מהלכין שניהם ממששין והזיקו זה את זה שניהם פטורין שלזה רשות להלך ולזה רשות להלך איסי הבבלי אומר הרץ חייב מפני ששינה ומודה איסי הבבלי שאם היה ע"ש עם חשיכה פטור ע"כ:

2אחד רץ ואחד מהלך מפרש בגמ' דפטור אחד רץ אע"פ ששינה דמיירי דוקא בע"ש בין השמשות ומה שהוא בחול משונה בע"ש הוא ברשות וא"כ ל"ש מהלכין זה לקראת זה או זה אחר זה או מיהר אחרון או עמד ראשון נמקי יוסף ז"ל. וכתב הלבוש בסי' שע"ח סעיף ח' וז"ל וכן דוקא משום דרץ למצות שבת הוא פטור שאין לו שהות אבל לשאר מצות כגון לרוץ לבהכ"נ או לבהמ"ד דיש לו פנאי אם הזיק חייב ע"כ. ובגמ' בעי בע"ש מאי ברשות איכא ומשני כדר' חנינא דא"ר חנינא באו ונצא לקראת כלה מלכתא ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא ר' ינאי מתעטף וקאי ואמר באי כלה באי כלה ופי' נמקי יוסף ז"ל דהא אתא לאשמועי' דכי האי נמי רהיט לצרכי שבת מיקרי משום שהוא לכבודו כ"ש כשרהיט לצורך קיום שבת דכתיב בקרא ע"כ. ודעתי נוטה דוקא ע"ש בין השמשות כמו שהוא בגמ' וגם ביד פ' ששי דהלכות חובל ומזיק אכן רעז"ל העתיק מפי' הרמב"ם ז"ל במשנה שלא הזכיר בין השמשות:

3או שהיו שניהם רצין בשאר ימות השנה אבל א' רץ בשאר ימות השנה חייב כאיסי בן יהודה מפני שהוא משונה:

4והזיקו זה את זה שניהם פטורין פירשו תוס' ז"ל לא הזיקו ממש כו' וכן פי' רש"י ז"ל בפ' הפרה דף מ"ח וכן בטור בסי' שע"ח וז"ל לפיכך שנים שהיו רצין בר"ה או שהיו מהלכין שניהם והוזקו זה בזה פטורין הזיקו זה את זה חייבין ע"כ. אבל הרמ"ה ז"ל נראה דמפרש והזיקו דוקא עיין בטור שם סי' שע"ח וז"ל כתב הרמ"ה ז"ל אם שניהם רצין אפי' הזיקו זה את זה פטורין והא דאמרינן דהזיקו זה את זה חייבין היינו דוקא שהמזיק עשה שהוזק זה והניזק לא עשה כלום אבל גבי שנים רצין דתרוייהו עבדי מעשה והוזקו זה בזה פטורין ע"כ. וכתוב שם בבית יוסף דפשוט הוא שכונתו לישב מתני' עם הברייתא ולא יצטרך לדחוק במה שנדחק רש"י ז"ל דההוא הזיקו הוזקו הוא ולא דק עכ"ל ז"ל: