מלאכת שלמה על משנה בבא קמא ד:ב
מלאכת שלמה על משנה בבא קמא · Melekhet Shelomoh on Mishnah Bava Kamma 4:2
Open in the reader →1שור שהוא מועד למינו בגמ' פליגי רב זביד ורב פפא רב זביד אמר ואינו מועד לשאינו מינו תנן פי' דידעינן ביה דלא נגח וכיון דעברינהו להו קמיה ולא נגח הלכך למי שאינו מועד לו אם נגחו אחר זמן משלם ח"נ אבל מסתמא אם הועד אף לזה וכן אם הועד לקטנים מועד לגדולים מסתמא ודייק לה מהאי סיפא דמתני' דקתני מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים אי אמרת בשלמא ואינו מועד קתני הא סתמיה הוי מועד הא קמ"ל דאפי' מקטנים לגדולים נמי מסתמא הוי מועד אלא אי אמרת אינו מועד קתני וסתמא לא הוי מועד השתא י"ל מקטנים לקטנים דעלמא סתמא לא הוי מועד מקטנים לגדולים צריכא למימר דלא הוי מועד. ורב פפא אמר לך איצטריך סד"א הואיל ופריץ ביה בההוא מינא פרץ ביה ל"ש גדולים דידיה ול"ש קטנים דידיה קמ"ל דלא הוי מועד. ורב פפא אמר אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד ודייק לה מרישא דמתני' דקתני מועד לאדם אינו מועד לבהמה אא"ב אינו מועד תנן דסתמא לא הוי מועד הא קמ"ל דאפי' מאדם לבהמה נמי סתמא לא הוי מועד אא"א ואינו מועד קתני הא סתמא הוי מועד השתא י"ל מבהמה לבהמה סתמא הוי מועד ואפי' למין אחר מאדם לבהמה צריכא למימר דהוי מועד. ורב זביד אמר לך רישא אחזרה קאי כגון דהוה מועד לאדם ומועד לבהמה והדר ביה דקאי גבי בהמה תלתא זימני ולא נגח מהו דתימא כיון דלא הדר ביה מאדם חזרה דבהמה לאו חזרה קמ"ל דחזרה דבהמה מיהא חזרה מתיבי סומכוס אומר מועד לאדם מועד לבהמה מק"ו ומה לאדם מועד לבהמה לא כ"ש מכלל דת"ק אינו מועד קאמר אמר לך רב זביד וכו' וכתב הרא"ש ז"ל והלכה כרב פפא וכן ברב אלפס ור"ח ז"ל וכן ג"כ פסק הרמב"ם ז"ל וכן בא"ז וגם התוס' בריש פ"ק דמכלתין יישבו דברי רב פפא וכן בנמוקי יוסף ז"ל כמו שאכתוב בסמוך בס"ד. וא"כ על דרך זו מתפרשי כולהו באבי דמתני' דלא זו אף זו קתני לא מיבעיא שור שהוא מועד למינו מפני שלבו גס בהם כמו אלים המנגחין זה את זה דלא הוי מועד לשאינו מינו דהא סברא טובה דלא ליהוי מועד לשאינו מינו אלא אפילו מועד לאדם דאית ליה מזלא לא הוי מועד לבהמה אע"ג דלית לה מזלא ול"מ מאדם לבהמה דסוף סוף שני מינים הם אלא אפי' מועד לקטנים דהיינו עגלים דהיינו מינו לא הוי מועד לגדולים אע"ג דמינו הוא ששור כמותן הוא והדר אשמועינן דאפי' דהוי מועד למינו ולגדולים דכותיה בימות השבת יקרא תם בימות החול ועפ"י דרכנו נתננו טעם לפי' רש"י ז"ל שכתב לקטנים לעגלים דקשה דודאי לקטנים משמע נמי כל מין קטנים אלא לרבותא פי' לעגלים כנלע"ד אבל בתוי"ט מצאתי אח"כ שכתב ונ"ל דהא נקטי לעגלים וכו'. ואינו מועד בימות החול כ"ע מודו דבהך בבא תנינן ואינו כלומר שידוע לנו דחזא בימות החול שבנתים ולא נגח ומשום הכי כי בעו בני הישיבה השתא לר' יהודה ולא לר"מ דכולה מתני' סתמא ר"מ תנא לה ואפ"ה שבקי ר"מ ובעי לר' יהודה אלא משום דשמעינן ליה דמהני ימים לחזרה וכו' עכ"ל ז"ל:
2אמרו לפני ר' יהודה הרי שהיה מועד בשבתות ואינו מועד בימות החול אמר להם בשבתות משלם נזק שלם ובימות החול משלם ח"נ מאימתי הוא תם וכו' כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל בשם רוב הספרים וכתב ויש ס"א לשבתות ונ"ל שהוא טעות ע"כ. ועיין במה שהקשה המגיד משנה שם פ' עשירי סי' ג' דהרמב"ם ז"ל קשה דידיה אדידיה והניחו בצ"ע אכן בשלטי הגבורים תרצוהו בדוחק: