מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא א:ב

1היו שנים רכובין תוס' פ"ק דקדושין דף כ"ה ודפ' הספינה דף ע"ו וגם בהרא"ש ז"ל שם דף כ"ב:

2או שהיה אחד רכוב בזמן שרוכב מנענע רגליו כדפי' רעז"ל והשתא מיתוקמא מתני' בין לרבנן בין לר' מאיר דפליגי בפ"ח דמס' כלאים גבי יושב בקרון או סופג את הארבעים: ומתוך פי' הרמב"ם ז"ל משמע דרכוב לחוד בלא הנהגה ברגליו לא קנה ומכח פירושו במשנה העלה בתוספת י"ט שכן דעתו של הרמב"ם ז"ל ג"כ בחבורו ודלא כהר"ן והרב המגיד ז"ל שסוברים שדעתו דרכוב לחוד קנה וכן דעת הרא"ש ז"ל דרכוב ומנהיג ברגליו בעינן כשמואל דס"ל הכי בגמ' [עי' בתוי"ט]: וכתב הר"ר יהוסף ז"ל היו שנים רכובים כך מצאתי:

3או שהיה אחד רכוב ואחד מהלך כך מצאתי ע"כ:

4זה אומר וכו' ואם האחד רוכב והא' מנהיג ובאו לפנינו זה אומר אני רכבתי בה תחלה ואח"כ בא מנהיג ומנהיג אומר אני הנהגתיה תחלה ואח"כ בא רוכב חולקי' אותה ביניהם דאפשר דליכא ודאי רמאי דשמא תרוייהו החזיקו בה בבת אחת זה לרכוב וזה להנהיג נמקי יוסף:

5או שיש להם עדים חולקים שלא בשבועה בגמ' דייק במאי אי במקח וממכר צריכא למימר אלא לאו שמעינן מהאי משנה יתירא דהמגביה מציאה לחברו קנה חברו ואין אחר יכול לחטפה דהא אם לא קנה ה"נ אמאי יחלוקו לא זה יקנה ולא זה יקנה ויכול אחר לחטפה מהם שהרי כששניהם הגביהוה מהני הגבהת כל א' מהם לחברו ואם המגביה מציאה לחברו לא קנה חברו הרי היא כאילו היתה מונחת עדיין בקרקע וזו היא סברת רמי בר חמא. ורבא דחי דדילמא לעולם דהמגביה מציאה לחברו לא קנה חברו ואם בא אחר שלישי וחטפה זכה בה ומשנה יתרה דמתני' אשמעי' המגביה מציאה לו ולחברו קונה אף חברו דמגו דזכי לנפשיה זכי אף לחבריה. וכתוב בנמקי יוסף דאפילו רבא דדחי הכא לרמי בר חמא אותביה לקמן לרב נחמן דאמר לא קנה מברייתא דפועל דאלמ' ס"ל נמי דקנה ע"כ. וכתב הרא"ש ז"ל דמתני' דקתני זה ישבע וכו' ויחלוקו מיירי במקום שהיא של מוצאה כגון בעיר שרובה גויים ע"כ. ומפ' בגמ' בפירקין דף ח' דאי טהורה היא דחזיא לבשר יחלוקו בבשרה ואי טמאה היא שמין אותה בדמים וחולקין. וכתוב בנ"י דף ס"א דה"ה לטלית דתנינן יחלוקו לא גופו של כלי קאמרינן אלא לדמיו ע"כ. וביד כולה מתני' עד סוף סימן ה' פי"ז דהלכות גזלה ואבידה. ובטור ח"מ סי' קל"ח וסימן קצ"ז: