מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא א:ו

1מצא שטרי חוב. פ' נערה שנתפתתה (כתובות דף נ"א) כולה מתני' ובפירקין דף י"ט ותוס' פ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ב.) וביד כולה מתני' עד סוף הפרק שם בהלכות גזלה פי"ח. ושטר בכל מקום נלע"ד שהוא מלשון אם תשים משטרו בארץ שהוא לשון ממשלה הכא נמי ע"י השטר הוא מושל על חברו להוציא ממנו חובו וְשִטְרֵי גרסינן בסמיכות השין בחירק והטית בשבא והריש בצירי אח"כ מצאתי שרד"ק ז"ל הביאו בשרש שטר וכתב שי"מ מלת משטרו ר"ל כתבו ע"ש. אח"כ בא לידי תוס' יום טוב וראיתי שכתב בשם ספר התשבי [בנקודות אחרות] [עי' בתוי"ט]:

2שבית דין נפרעין מהן. ראיתי שמחק הר"ר יהוסף ז"ל מלות הללו:

3אין בהן אחריות נכסים. תוס' פ' נושאין על האנוסה (יבמות דף צ"ט) ודפ' מי שהיה נשוי דף נ"ב וז"ל הרי"ף ז"ל טעמייהו דרבנן דאמרי בין כך ובין כך לא יחזיר דס"ל אחריות ט"ס הוא וא"כ שטר שאין בו אחריות גובה מנכסים משועבדים הלכך אם אין החייב מודה לא יחזיר דחיישינן לפרעון ואם החייב מודה לא יחזיר [דחיישינן] לקנוניא וכן הלכתא ע"כ. וכתב הרמב"ם ז"ל בסוף הלכות גנבה ואבידה שכל שטרות הנמצאות שדינם שלא יחזיר אם החזיר הרי הם כשרים וגובין בהן ומשמע דדייק לה מדלא קתני פסול ואינה ראיה דכיון דפסול ודאי לא הוי אלא מחששא להכי תנן לא יחזיר וכבר השיג עליו הראב"ד ז"ל עכ"ל נמקי יוסף בשם הרנב"ר ז"ל בקיצור: