מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ג:ז

1המפקיד פירות אצל חברו ה"ז יוציא וכו' ביד פ"ה דהלכות שאלה ופקדון סימן ה'. ובטור ח"מ סימן רכ"ח וסימן רצ"ב. והפירוש שהנפקד ערב פירות המפקיד עם פירותיו והיה מסתפק מהם ואינו יודע שיעור מה שאכל או כשבא להחזירן יוציא וכו' אבל אם יודע [כמה] נסתפק מהם חזינן דידיה כמה הוי ודחברי' כמה הוי ומפקינן מאי דאיסתפק מינייהו וההוא חסרון יהבינן לכל סאה חושבנא וכך יתן לו אחר שישבע שכך וכך הי' החסרון:

2לחטין ולאורז באורז קלוף שאינו חסר כ"כ אבל בשאינו קלוף תניא בברייתא ומימרת ר' חייא לכוסמין ולזרע פשתן בגבעולין ולאורז שאינו קלוף שלש סאין לכור אבל זרע פשתן נקי אינו חסר כ"כ:

3א"ר יוחנן בן נורי ריב"נ אהכל לפי המדה פליג וס"ל דיותר מכור יש ביתרון שמותירות להשלים מה שיחסרו בעכברים נמקי יוסף:

4והלא אוכלות בין מהרבה בין מקמעא והעכברים אוכלין בין מהרבה בין מקימעא:

5אינו מוציא לו חסרונות אלא לכור בלבד כן כתב הר"ר יהוסף ז"ל שמצא ברוב הספרים. וכתב ס"א יוצא גרסינן וכן כתב במתני' דבסמוך: והא דאמרי' בגמ' א"ל חכמים לריב"ן הרבה אובדות מהן הרבה מתפזרות י"ל דלדבריו דריב"ן קאמר אפילו לית לן טעמא דמפ' בירושלמי מ"מ הרבה אובדות מהן תוס' ז"ל:

6אלא לכור א' בלבד וא"ת א"כ בפחות מכור נמי יוציא כמו לכור וי"ל דאין להם ריוח להטמן בתוכם ומ"מ לפי חשבון הראוי להתחסר יוציא דאי אפשר שלא יתחסרו תוס' ז"ל. ועוד הקשו הם ז"ל אמאי לא חשיב במתני' אורז שאינו קלוף עם זרע פשתן כיון דאית להו חד שיעורא ותרצו דפשוט לו דבאורז מתחסר כ"כ וברישא גבי אורז קלוף לא חשיב זרע פשתן קלוף דשמא דינם חלוק ע"כ. בפי' רעז"ל ואין הלכה כר' יהודה. אמר המלקט בגמרא אמילתיה דר' יהודה בד"א שמדד לו בימי הגרן והחזיר לו בימי הגרן אבל מדד לו בימי הגרן והחזיר לו בימות הגשמים אינו מוציא לו חסרונות מפני שהן מותירות והביאה הרי"ף ז"ל ועיין הטעם בנמקי יוסף שפירש דרבנן לא פליגי אדר' יהודה בהא וכשאמרו בגמרא תנא וכן לכל כור וכור היינו דוקא עד עשרה כורין: