מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ז:ה

1וכותבת אפילו בדינר בתוספתא קתני אוכל פועל קישות אפילו בדינר וכותבת אפילו בתריסית וטריסית פחות מדינר היא ואפ"ה נראה דתוספתא לא פליגא אמתניתין:

2ר' אלעזר ס"א בן חסמא ס"א הסמא בהא הר"ר יהוסף ז"ל:

3וחכמים מתירין אבל מלמדין בגמרא מוקי נמי דאיכא בין ת"ק וחכמים הא דאמר איסי בן יהודה כי תבא בכרם רעך בביאת כל אדם הכתוב מדבר אפילו אינו שכירו ת"ק לית לי' דאיסי דהא אוכל פועל קתני ורבנן בתראי אית להו הא דאיסי וה"ק וחכמים מתירין לאכול יותר על שכרו דהא אפילו לאו שכיר נמי אכיל כן פי' רש"י ז"ל. אבל הרא"ש ז"ל פי' דת"ק אית לי' הך דאיסי דכי היכי דשרי לאכול יותר על שכרו ה"נ מקל ומתיר לאכול אוכלין בסעודתם ופועל משמע כל מי שרוצה לפעול אפילו בסעודתו ור' אלעזר חסמא אומר לא יאכל פועל יותר על שכרו וכל שכן אם אין נותנין לו שכר דלא יאכל כלום וחכמים מתירין שיאכל פועל יותר על שכרו אבל אם אינו נוטל שכר לא יאכל דלית להו דאיסי בן יהודה. ואיכא תו נמי אוקמתא אחריתי דאיכא בינייהו הא דרב אסי דאמר רב אסי אפילו לא שכרו אלא לבצור אשכול אחד אוכלו ת"ק אית ליה דרב אסי מדקאמר קישות וכותבת דמשמע אפילו לא שכרו אלא לקישות וכותבת ור' אלעזר חסמא אומר ל"מ לא שכרו אלא לאשכול א' דלא יאכלנו אלא אפילו שכרו סתם לא יאכל יותר על שכרו וחכמים מתירין לאכול יותר על שכרו אבל שכרו לאשכול א' אינו אוכלו ולית להו דרב אסי והלכה כחכמים. וכתוב בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש וז"ל ויש אומרים דוקא ששכרו לעשות כל היום אבל אם לא שכרו רק ללקוט קישות אז לא יאכלנו ואפילו שכרו כל היום לא יאכל קישות הראשון שלוקט אלא יתן תחלה לכליו של בעל הבית ואח"כ יאכל הוא דהשתא איכא בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ע"כ: