מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ז:ח

1מהלכת מדינה כך הגיה הר' יהוסף ז"ל. מהלכת בלא וא"ו:

2ארבעה שומרים הן ודיניהם שלשה ומתני' מוקמינן לה כר' מאיר דמפכינן לברייתא הכי שוכר כיצד משלם ר"מ אומר כש"ש ור' יהודה אומר כש"ח וכמו שכתבתי לעיל פ' ששי סימן ו'. ואפשר דארבעה דקתני לאו למעוטי מידי אלא לאשמועי' דאע"ג דדיניהם שלשה ד' הם נחשבין:

3ש"ח נשבע על הכל לא חשיב פשיעה דבהא כולהו חייבין והשואל משלם את הכל מה שהוזכר בפרשה אבל מתה מחמת מלאכה כיון ששואל יש לו רשות לעשות בה מלאכה פטור תוס' ז"ל. ואיתה למתני' ר"פ השואל:

4נושא שכר פי' נמוקי יוסף לקמן ר"פ השואל נושא שכר כולל נושא שכר ואומן והוא ג"כ נושא שכר ממלאכתו ע"כ. ועיין במה שכתבתי בפירקין דלעיל סימן ו'. [הגהה בפ' משפטים בפי' רש"י ז"ל בחומש פורטוגאל כתיב שהרי כתיב בה כסף או כלים דבר שאינו בעל חי ואינו צריך שמירה שיכול לעשות מלאכתו וישמרם ואינו מבטל ע"כ ותימה שבשום ספר לא נמצא זה גם בר"א מזרחי ליתי']. בפי' רעז"ל דפרשה ראשונה נאמרה בש"ח שכן פטר בו גניבה ואע"ג דהשתא מיחייב בכפילא כשטען טענת גנב ובאו עדים כדתנן במשנה ח' פ"ט דב"ק ופרשה שניי' דמיחייב בגניבה לא אתי לידי כפילא שכשטען שנגנב מתחייב בקרן אפ"ה קרנא בלא כפילא עדיפא דהא שואל דחמיר ואינו משלם אלא קרן גמ' ר"פ דלקמן. וביד ר"פ א' דהלכות שאלה ופקדון. ובטור ח"מ סימן רצ"א. וכתוב שם בספר הלבוש בראש הסימן וז"ל ופרשה שלישית נאמרה בשואל וחייב בה אפילו אונס ואינו פטור אא"כ מתה מחמת מלאכה דלהכי שיילה. עוד רמז בסוף פ' שלישית לדין רביעי דהיינו לשוכר בהמה או כלים לעשות בהם מלאכתו דכתיב אם שכיר הוא בא בשכרו והפי' אם אינו שאול אלא שכיר שבא בשכרו ליד השוכר הזה ולא בשאלה ואין כל הנאה שלו שהרי ע"י שכרו נשתמש אין לו משפט שואל להתחייב באונסין ולא פירש מה דינו אי כש"ח אי כש"ש ונחלקו בו חכמים דאיכא מ"ד דינו כש"ח ואיכא מ"ד דינו כש"ש והכי קיי"ל דהכי מסתבר טפי כיון דמפקי' משואל קאי אדין דש"ש שלפניו ולא אדין דש"ח דלפני פניו כך נ"ל טעמא ע"כ: