מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ח:ח

1נתעברה לשוכר לא ירבה לו שכר חדש העבור שהעבור בכלל. וכתב הריטב"א ז"ל דהיינו דוקא כשאמר שנה זו או שנה פלונית אבל באומר שנה סתם אין לו אלא י"ב חדש כדאיתא בגמרא בפ"ק דר"ה והרשב"א ז"ל ג"כ כתב בתשובותיו סימן תתקס"ד ובחדושיו הכי דלעולם אין לו לשוכר י"ג חדש אלא בעומד בר"ה ואמר שנה זו אבל באומר שנה אחת לעולם אין לו אלא י"ב חדש כרוב שנים שאינם מעוברות וכתב שיש לו בזה כמה ראיות בפ' קונם יין והקשה עליהם נמוקי יוסף דא"כ ה"ל לתנא לאשמיעינן ולא ה"ל למיתני חדשים וגם הרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' שכירות לא הזכיר אלא חדשים כלשון משנתנו ע"כ ועיין על זה בפי' הר"ן ז"ל בס"פ קונם יין:

2השכיר לו לחדשים הך בבא פשיטא אלא דמתני' דיני דיני קתני נמוקי יוסף נלע"ד שר"ל דינים זו מוחלפת מזו חדא למשכיר וחדא לשוכר וחדא לשניהם:

3מעשה בצפורי תוס' פ' חזקת (בבא בתרא דף ל"ה.) ובגמרא פ' בית כור (בבא בתרא דף ק"ה) והרא"ש פ' המוכר את הבית דף כ'. וגם שם ברב אלפס דף רי"א וכתב שם נמוקי יוסף ז"ל שהטעם ג"כ שאמרו הכא רבנן גבי משכיר בית לשנה בי"ב זהובים מדינר זהב לחדש דס"ל לרבנן דאוקי ממונא בחזקת מאריה כמו שנכתוב בסמוך שהטעם הוא משום שנא' שכל מה שאומר לתועלתו הוא אומר שמה שאמר דינר לחדש כלומר אם מעובר וי"ב זהובים לשנה אם אינו מעובר אי נמי שלא תטעון אין שכירות משתלמת אלא לבסוף לכך הוצרך לומר דינר לחודש לומר תפרעני לפי חשבון ע"כ:

4בשנים עשר זהובים לשנה מדינר זהב לחדש יש גורסין כאן ונמצאת השנה מעוברת ובא מעשה וכו' יחלוקו. לרב נחמן דקיימא לן כותיה וכדפי' רעז"ל מתני' לדידיה סומכוס היא והוא סובר כרבנן דאמרי אוקי ממונא בחזקת מארי' ואפילו לא בא המשכיר לתובעו אלא בסוף החדש כולו למשכיר שהספק לא עכשיו נולד כדי שתאמר העמד ממון על חזקתו אלא מתחלת החדש והעמד קרקע על חזקתו וה"מ במילתא דלא עבידא לאיגלויי כדאיתא לקמן בפ' המקבל וביד פ"ז דהלכות שכירות סימן ב'. ועיין בתוספת יום טוב: