מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ט:יא

1שכיר יום גובה כל הלילה. פי' כל הלילה הוא זמן גבייתו בין לענין שבועה שתקנו לו חכמים שכיר בזמנו נשבע ונוטל בין לענין שאינו עובר עליו משום לא תבוא עליו השמש אלא משום לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר:

2שכיר לילה. שיוצא ממלאכתו בבקר:

3גובה כל היום. בין לענין שבועה ובין לענין שאינו עובר עליו משום בל תלין אלא משום לא תבא עליו השמש רש"י ז"ל ובת"כ פ' ב' דפרשת קדושים:

4שכיר שעות גובה כל היום וכל הלילה [הגהה כתב הר"ר יהוסף ז"ל בכל הספרים מצאתי שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום וצ"ע ע"כ]. ופי' רעז"ל דה"ק שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט כרב דהלכתא כותיה באיסורי ודלא כשמואל דמפ' למתני' הכי שכיר שעות דיום גובה כל היום שכיר שעות דלילה גובה כל היום וכל הלילה. וכתב הרא"ש ז"ל דפליגי בפלוגתא דר' יהודה ור"ש ורב כר' יהודה וקיימא לן ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וסיפא דמתני' דקתני שכיר שבת וכו' יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום ר"ש היא דלר' יהודה אינו גובה אלא כל הלילה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות שכירות. וכתבו תוס' ז"ל יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום וכן ברישא בשכיר שעות דלילה אע"פ שיצא ממלאכתו בעוד לילה גובה כל היום ואינו עובר בבל תלין בעמוד השחר דלינה משמע כל הלילה וזה השכירות לא לן כל הלילה ע"כ. ונלע"ד דכוונתם ז"ל ליישב משנתנו אליבא דשמואל אע"פ שאין הלכה כמותו. וביד כולה מתני' עד סוף סימן י"ב פי"א דהלכות שכירות. ובטור ח"מ סימן פ"ט ושל"ט. וכתב רבינו שלמה לוריא ז"ל וז"ל אמר לך רב תנאי היא אינו אומר אלא דשנוייא קמא דמוקי רב לצדדין כדקיימא קיימא וכן דעת הרי"ף והרא"ש ז"ל ובארתי כל הצורך בספרי ע"כ ועיין בתוס' י"ט: