מלאכת שלמה על משנה בבא מציעא ט:ב

1בית השלחין. קריקע יבשה שאין די לה במי גשמים וממעין שבה משקה אותה:

2יבש המעין שבה שממנו משקין אותה שהיא אמת המים אינו מנכה לו מן חכורו דא"ל איבעי לך לאתויי בדוולא אבל יבש נהר הגדול שהכל משקין ממנו מנכה לו מן חכורו דמכת מדינה היא ולא מן אריסותו משום דבאריסות כבר מפסיד בעל הקרקע במכה זו כן פירשו המפרשים ז"ל ודלא כהרמב"ם ז"ל שם בפ"ח מהלכות שכירות ע"כ בקיצור מנמקי יוסף וכן מפירש ג"כ במגיד משנה. [הגהה וכתוב בספר מפה על השלחן ובספר הלבוש ויש אומרים דוקא שנקצצו האילנות שלא נשאר מטע עשרה לבית סאה ויבש הנהר כולו אבל אם נשאר מטע עשרה לבית סאה או שלא יבש הנהר לגמרי אינו מנכה לו ע"כ. עוד כתוב שם ויש אומרים דוקא שאמר מחכיר לחוכר אבל אם אמר חוכר למחכיר בית השלחין אני חוכר ממך מנכה לו אע"פ שאינו עומד בתוכה ע"כ]. וז"ל וכתב הרמב"ן ז"ל ודוקא אחכירות אקשינן אמאי אינו מנכה לו מן חכורו אם יבש הנהר הגדול הואיל ומכת מדינה היא אבל בקבלנות אע"ג דמכת מדינה היא לא מנכה ליה ומה שימצאו יחלוקו לפי מה שהתנו ולדבריו הסכים הרשב"א ז"ל. [הגהה משמע דלישנא יתירא דקאמר בית השלחין דייק אכן בהרי"ף ז"ל הלשון בית השלחין זו למה לי ולשון הרמב"ם ז"ל שם פ"ח היה עומד בתוך השדה וא"ל בית השלחין זה אני משכיר לך בית האילן זה אני משכיר יבש המעין או נקצץ האילן מנכה מן חכורו שהרי היא עומד בתוכה ולא אמר לו הזה אלא כמי שאומר כמות שהיא עתה אני משכיר ע"כ]:

3חכור לי שדה בית השלחין זו. חוכר קאמר ליה למחכיר וה"ה אפכא דבמחכיר לחוכר נמי הוי קפידא בכה"ג דאיירי מתני' דמדקאמר זו מכלל דבגווה קאי בית השלחין למה לי' למימר אלא גלי אדעתי' וכו' כדפי' רעז"ל ורבינא הוא דמשני בגמרא אידי ואידי פי' בין רישא בין סיפא דא"ל מחכיר לחוכר וחכיר לי דקתני בסיפא דמתני' חכור ממני קאמר וס"ל לרבינא דאפילו בדא"ל מחכיר לחוכר משכחת קפידא בדקאמר זו אבל אי לא אמר זו מצי למימר לי' שמא בעלמא מכרתי לך פי' שכך היא נקראת ולא בשביל המעין העליתי לך בחכירות אבל אם חוכר הוא שאמר למחכיר קפידא הוי אפילו לא אמר זו. קצור מנמקי יוסף ז"ל והאי בבא נמי אם אמר לו חכור לי שדה בית השלחין זו מיירי בין בחכירות. בין בקבלנות וכן רישא דילה: