מלאכת שלמה על משנה ביצה ג:ח

1אומר אדם לחנוני וכו'. תוס' פ' איזהו נשך (בבא מציעא דף ע"ה) ותוס' דר"פ שואל (שבת דף קמ"ט) ומה שפי' ר"ע ז"ל באבל לא במדה הוא פי' ראשון דבגמ' וכן פי' ג"כ הרמב"ם ז"ל כאן בפי' המשנה אבל ביד שם פ"ד פסק כלשון אחרון דרבא דאפי' היה כלי המיוחד למדה ימלאנו ומאי אבל לא במדה שלא יזכיר לו שם מדה ואתא ר' יהודה למימר כלי המיוחד למדה לא ימלאנו:

2ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה וכו'. בטור א"ח סי' שכ"ג ובגמ' פריך אלמא גבי שמחת י"ט ר' יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן לעיל בפירקין ר' יהודה אומר שוקל אדם בשר וכו' ומשני דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא התם בשאינו עומד למדה פי' כלי וקופיץ אין עומדין לכך הכא בעומד למדה דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קעביד כדעבדין בחול במאזנים פעמים שאין הליטרא לפניו וכיון שיודע משקל כליו שוקל בו הכא לא עמד כדעבדין בחול דעדיין לא יצא טבעו של כלי זה למדה ולאידך לישנא הכא לא קעביד כדעבדין בחול דעבידי אינשי דמקרבי לחבריהם חמרא במנא דכיילא ושתו:

3מעשה בשאול בן בטנית. כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

4אבא שאול אומר אף במועד עושה כן. ברב אלפסי והר"ן ז"ל ליתה להאי בבא:

5מפני מצוי המדות. כשמוכר שמן וביין שכיחי בירורין ולא בשמן. ירוש' תני מעשה בר"א ב"ר צדוק ואבא שאול בן בטנית שהיו חנונים בירושלם והיו ממלאין מדותיהן מעי"ט ונותנין אותן ללקוחות בי"ט ר' חנניא בן עקביא אומר אף בחולו של מועד היו עושין כן מפני מצוי המדות אף הוא כנס שלש מאות חביות [יין] וחברו כנס שלש מאות חביות [שמן] בבבלי בברייתא מפרש שהביאום לגזברים שבירושלם אמרו להן חכמים לא הייתם צריכין לעשות כן פי' רש"י ז"ל מפני שהלקוחות מוחלין ע"י טרדן ומרוצתן שאינם יכולין לשהות עוד וידעי וקא מחלי אלא הואיל והחמרתם על מצמכם יעשה בהן צרכי צבור פעם אחת חלה ונכנסו רבותינו לבקרו אמר לון אתון חמון הדא ימינא דהוות מכילא בקושטא ע"כ:

6אצל חנוני הרגיל אצלו. בין הוא גוי בין הוא ישראל דאין לחלק רק היכא דאיכא חששא דמחובר או נולד תוס' ז"ל. ופי' רש"י ז"ל וכן רבינו ישעיה ז"ל הרגיל אצלו שמתוך שרגיל אצלו מאמינו ויבטח בו שלא יחמסנו ונותנו לו בלא פסוק דמים. ובהרי"ף ז"ל הלשון כך אומר אדם לחנוני תן לי וכו' וכן הוא במגיד משנה פ"ד דהלכות י"ט סי' כ"ד. ובטור א"ח סי' שכ"ג ותקי"ז ובירוש' גרסי' אומר אדם לחברו תן לי וכן הגיה ה"ר יהוסף ז"ל וכן בטור בסי' שכ"ג אכן בסי' תקי"ז לחנוני וע"ש בטור על מה שכתבתי בשם התוס' ז"ל והביא שם גם דברי הר"ן ז"ל והם מבוארים יותר מן התוס' ע"ש: