מלאכת שלמה על משנה בכורות ג:ב

1רשב"ג אומר וכו'. תוס' והרא"ש ז"ל ר"פ בתרא דיבמות ותוס' דחולין פ"ק ד' י"א:

2הלוקח בהמה מניקה מן הנכרי אינו חושש שמא בנה של אחרת היה. ות"ק דברייתא פליג עליה דהוי בכור מספק מפני שמרחמת אע"פ שאינה יולדת רשב"ג אומר הדבר בחזקתו. ובגמרא א"ר יוחנן דאפילו היה זה שמניקה כמו מין אחר ואפילו כמין חזיר ה"ז פטורה מן הבכורה:

3נכנס לתוך עדרו. בברייתא הנכנס כמו שאכתוב בסמוך. ובהרא"ש ז"ל תרי זימני כתוב שם היה. שמא בנה של אחרת הי' היה נכנס וכו'. ופי' הרמב"ם ז"ל כגון שמצא הבכירות מניקות נקבות ושאינם מבכירות מניקות זכרים אינו חושש שמא הדבר בהפך היה בשעת הלידה ושהמבכירות שלא ילדו הן הן שילדו הזכרים אלא מניח הענין כפי מה שמצא אותו:

4לתוך עדרו. פי' של עצמו וז"ל הברייתא וכן היה רשבג"א הנכנס לתוך עדרו בלילה וראה בעשר בחמש עֶשְרֵה מבכירות ושאינם מבכירות יולדות למחר השכים ומצא זכרים תלויות בשאין מבכירות ונקבות תלויות במבכירות אין חוששין להחמיר ולספק בספק בכורות ולומר שמא בנה של זו בא לו אצל זו וזכרים בני המבכירות. וכתבו תוס' ז"ל דלרבותא נקט נכנס לתוך עדרו בלילה דאע"ג דודאי היתה תחלת לידה בלילה שעדיין אין האמהות מכירין בולדותיהן ודרכן לטעות בלילה ובא לו בנה של זו אצל זו אפ"ה לא חיישינן ע"כ. ומחק הר"ר יהוסף ז"ל מלת מניקות השניה. וגם מחק מלת או והגיה ושמא בויו. ובעי בגמרא האי הדבר בחזקתו דקאמר רשב"ג בברייתא ר"ל דאינה מרחמת על ולד בהמה אחרת אא"כ יולדת ומיהו היכא דילדה חיישינן לרחומי שמרחמת ולד בהמה אחריתי או דלמא אפילו ילדה דידה מרחמא דלאו דידה לא מרחמא למאי נ"מ למילקא עליה דהאי שכרוך אחריה משום אותו ואת בנו אבל לענין בכורה ממה נפשך פטורה דאי האי לאו דידה הא הויא לה אחרינא ובעי' למפשט ממתני' דקתני אינו חושש שמא בנה של אחרת היה אלמא משמע דבודאי דילה מחזקינן ליה דלא מרחמא אלא דידה ודחינן מי קתני שמא בנה של אחרת הוא היה קתני וה"ק אינו חושש שמא בנה של אחרת אא"כ היה לה ולד מעיקרא וה"פ ממה נפשך פטורה מן הבכורה דאין חוששין שמא מרחמת בן חברתה אא"כ היה לה ולד אחר מעיקרא הלכך לענין בכורה ודאי פטורה מן הבכורה אבל לענין אותו ואת בנו ספיקא הוא: