מלאכת שלמה על משנה בכורות ח:ח

1אין פודין לא בעבדים וכו'. תוס' שבת פ' מפנין (שבת ד' קכ"ח) ודפ' בכל מערבין (עירובין ד' ל"א) ודפ' כל שעה (פסחים ד' ל"ה) ובפ' הזהב (בבא מציעא ד' נ"ד.) וביד רפ"ז דהלכות ערכין ובפי"א דהלכות בכורים סי' ז' ח'. ובגמרא מתני' דלא כרבי דתניא רבי אומר בכל פודין חוץ מן השטרות וטעמא דרבי משרש בגמרא דדריש לקרא דופדויו מבן חדש תפדה ברבויי ומיעוטי ורבי כל מילי ולא מיעט רק שטרות ורבנן דרשי לקרא בכלל ופרט והוי כלל ופרט וכלל ופדדו כלל בערכך כסף חמשת שקלים פרט תפדה חזר וכלל ואי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש דבר המיטלטל וגופו ממון אף כל דבר המיטלטל וגופו ממון יצאו קרקעות שאינן מטלטלין יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות יצאו שטרות שאע"פ שמיטלטלין אין גופן ממון. ואיתה למילתיה דרבי ורבנן בפ"ק דשבועות דף ד' ומפרש בגמרא דדוקא הכא דריש רבי רבויי ומיעוטי משום דהוו שני כללות הסמוכות זו לזו ופדוייו מבן חדש כלל תפדה חזר וכלל הרי שני כללות הסמוכות זה לזה והפרט אחריהם ורבנן סברי כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט כדאמרינן:

2ולא בהקדשות. גמרא פשיטא דידיה נינהו בתמי' אלא אימא ולא הקדשות בכל אלו משום דכתיב בקדשים כסף ונתן הכסף וקם לו ובת"כ דריש ליה מוכל ערכך יהיה בשקל הקדש:

3כתב לכהן. ר"פ הנושא את האשה וכתבו תוס' ז"ל שפי' שם רש"י ז"ל כגון שכתב כך בשטר אני חייב לך חמש סלעים ולא חתם ונתן לו בפני עדים. ור"ת ז"ל מפרש כגון שבא לחייב עצמו באותו שטר אע"פ שאינו חייב לו כלום ע"כ ופשט אותה סוגיא משתמעא כפי' רש"י ז"ל ע"ש כי הם תוס' ז"ל ג"כ יישבו הסוגיא לפי דרכם:

4ובנו אינו פדוי. גזרה שמא יאמרו פודין בשטרות אפילו אין נותנין כלום א"נ בשטר שיש לו על חברו. ובגמרא תני תנא קמיה דרב נחמן בנו פדוי לכשיתן א"ל רב מזמן זו דברי ר' יוסי ב"ר יהודה סתימתאה ואמרי לה זו דברי ר' אלעזר ב"ר שמעון סתימתאה אבל חכמים אומרים אין בנו פדוי. והקשו תוס' ז"ל תימה אמאי לא קאמר שבמשנתנו שנינו אין בנו פדוי ויש לדחות דה"א אין בנו פדוי דקאמר היינו עד שיתן לו דסד"א כיון שזקפם עליו במלוה הוי כאלו נתנם לכהן וחזר והלוה אותם לו ויכול הכהן למחול לו קמ"ל והוא לשון תוס' חיצוניות:

5המפריש פדיון בנו וכו'. צל"ע שלא העתיקה הרמב"ם ז"ל בפי"א מהלכות בכורים:

6שנאמר יהיה לך ופדה תפדה. הכי כתיב יהיה לך אך פדה תפדה ופי' רגמ"ה ז"ל ואבד קודם שבא ליד כהן חייב באחריותו שנאמר באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה כלומר אימתי יהיה לך שלך בזמן שפדה תפדה מיד ליד עכ"ל. ולשון ספר לקח טוב בפ' קרח ד' קי"ח את שהוא לך פדה ואת שאינו לך כגון שאבד אינו פדוי ע"כ: