מלאכת שלמה על משנה בכורות ט:ה

1שלש גרנות וכו' עד ובפרס החג והן גרנות של מעשר בהמה דברי ר' עקיבא. אמר המלקט נראה דלא גרסינן הכא והן גרנות וכו' דלא שייך למתניה אלא ברפ"ג דשקלים אכן בתלמוד אפי' המוגה ע"י הר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל כתוב הוא וגם המפרש שבדפוס חזר ותפס ופירש והן גרנות של מעשר בהמה דטבולין הבהמות מדרבנן ע"כ ושמא לישנא דקתני התם בשקלים נקט הכא באשגרתא דלישנא אע"ג דלא שייך ודוחק אבל בכל הפירושים של רש"י ז"ל שבכתיבת יד אין שם זה הלשון. ובגמרא בעי מ"ש תלת ומשני אמר רבא בר שילא לקבל חרפי ואפלי וקייטי פי' רש"י ז"ל שבכתיבת יד כנגד שלשה זמנים שהבהמות יולדות אותם הממהרות לילד קרי חרפי ויולדות בתחלת החורף ומתעשרות בניסן והאפילות בעצרת ואותן היולדות בקיץ ולדותיהן מתעשרות בפרס החג ע"כ. בפי' רעז"ל בלשון המתחיל בן עזאי אומר שכתב שם באותו לשון שלש פעמים בתשעה עשר בשלשתן צריך להות בתשעה ועשרים. עוד בפירושו ז"ל בדבור המתחיל בתשעה עשר גם שם צריך להיות בתשעה ועשרים באב וכו'. שם באותו דבור והוו להו חדש וישן. אמר המלקט ולא עם אותם הנולדים אחר אלול דשמא באחד בתשרי הוי ר"ה והוו להו חדש וישן ומדמספקא ליה אימת הוי ר"ה אי אלול או תשרי מתעשרין האלוליים לעצמן הלכך לא קבע ומן גרנן וכו'. ובגמרא פריך וליעשרינהו ביום שלשים באב ומ"ט נקט יום כ"ט ומשני משום דזימנין דמחסרי לאב והוי ר"ח אלול ביום שלשים ולא מעשרינן בהו ואע"ג דודאי לא אתי לצרופי דאלול בהדייהו דהא אכתי לא נולד שום טלה היום דאם נולד מחוסר זמן הוא אפ"ה לא מעשרינהו לקייטי ההוא יומא משום דבעינן למעבד הכירא בין חדש לישן דלידעו אינשי דאלול לא שייך כלל בהני קייטי ולא ליצטרפו לעולם דאלול בהדי הנך:

2ר' אלעזר ור"ש. פשוט הוא דאלעזר בלי יו"ד צ"ל:

3בעשרים ותשעה באלול. ר"א ור"ש לטעמייהו דאמרי באחד בתשרי ר"ה למעשר בהמה הלכך מקדמי ליום כ"ט באלול ולא באחד בתשרי אע"ג דהוא יום שתי שבתות קודם משום דבעי' הכירא בחדש וישן וטעמייהו מפורש ברפ"ק דר"ה גם טעמו של ר"מ שהוא ת"ק דהתם:

4ולא אמרו באחד בתשרי. ואע"ג דהוא יום שתי שבתות עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט נראה שצ"ל ואע"ג דהוא יום שתי שבתות קודם וכמו שהעתקתי בסמוך מפי' רש"י ז"ל שבכתיבת יד על הגמרא. וז"ל רש"י שבכתיבת יד אמתני' באחד בניסן י"ד יום קודם לפסח. ולמה אמרו בכ"ט באלול דהוו ט"ו יום ולא אמרו באחד בתשרי דהוי י"ד כמו שאמרו באחד בניסן ע"כ. בפי' רעז"ל ועוד מפני שהוא יום טוב משום סקרתא שהיה השבט צבוע בצבע אדום וכו' כצ"ל. וכתב רש"י ז"ל והא דקבעי בכ"ט באלול ולא קבעי ביום שלשים משום דרוב אלול חסרים והוי יום שלשים ר"ה ע"כ:

5ר"מ אומר באחד באלול וכו'. ירושלמי פ"ג דשקלים ודפ"ק דר"ה ד' נ"ו וביד פכ"ג דהלכות שבת סי' י"ד ובפ"ז דהלכות בכורות סי' ח':

6בן עזאי אומר האלוליין וכו'. גמרא תניא אמר בן עזאי הואיל והללו אומרים כך והללו אומרים כך פי' דר"מ אומר באחד באלול ור"א ור"ש אומרים באחד בתשרי אני איני יודע הלכה כמי הלכך האלוליים מתעשרין לעצמן ופריך וליחזי טעמא דמאן מסתבר וכי תימא דלא מצי למיקם אטעמייהו והתניא בן עזאי אומר כל חכמי ישראל לפני כקלפת השום חוץ מן הקרח הזה ומשני א"ר יוחנן מפי השמועה אמרוה מפי חגי זכריה ומלאכי בין ר"מ בין ר"א ור"ש דהלכתא גמירי לה וליכא למיקם עליה דמילהא ע"י טעם ולדעת דברי איזה מהם עיקר. ובירושלמי דשקלים ר"פ בשלשה פרקים וגם בפ"ק דר"ה פריך הכי ובן עזאי מכריע על דברי תלמידיו ומשני שכן ג"כ נחלקו עליה אבות העולם דהיינו ר' ישמעאל ור' עקיבא דקאמר התם זאת אומרת בן עזאי חבר ותלמיד הוה דר' עקיבא אין תימר רביה אית בר נש אמר לרביה הואיל והללו אומרים כך והללו אומרים כך ע"כ והכי שמעינן לה נמי ממתני' דבס"פ מי שמת כמו שכתבתי שם: