מלאכת שלמה על משנה ברכות ה:ג

1האומר יברכוך טובים ה"ז דרך המינות. יש ספרים דלא גרסי ליה הכא רק בסוף מס' מגילה בלבד אבל ה"ר יונה ז"ל גריס ליה וז"ל האומר יברכוך טובים וכו' י"מ שר"ל הטובים שהם הצדיקים יברכו אותך אבל לא הרשעים וזהו דרך המינות שנראה שהצדיקים בלבד נבראו לכבוד ה' ולקלוסו ולא הרשעים וע"כ אינם חייבים לברכו ואינו כן שכל מה שברא הקב"ה לכבודו בראו וכולן חייבין לברכו. וי"מ טובים אותם שהשפעת להם טובה שאמרה תורה ואכלת ושבעת וברכת שהשבעים יש להם לברך ולא האחרים ע"כ. וגם בהרא"ש ז"ל איתיה וגם בפי' ה"ר יהונתן ז"ל כ"י איתיה וז"ל האומר יברכוך טובים כלומר כטוב לב האדם באכילתו דהיינו כשהוא שבע כדכתיב ונשבע לחם ונהיה טובים ה"ז דרך המינות שאומר קרא כתיב ואכלת ושבעת וברכת אבל לא בכזית וכביצה ומצוה לברך אפילו בכזית וכביצה ע"כ וכן פי' ג"כ שם בפרק בתרא דמגילה:

2על קן צפור כו'. עי' במ"ש ס"פ בתרא דקדושין ור"פ בתרא דחולין. ובירושלמי אית תנאי תנו עד קן צפור בדלי"ת וטעמא דמשתקין כשאומר עד שנותן קצבה למדותיו של הקב"ה עד קן צפור הגיעו רחמיך ע"כ ולגירסתנו דגרסי' על בלמ"ד כבר פי' טעם א' ר"ע ז"ל ועוד איכא תו מאן דמפרש בגמ' מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית לומר על אלה חס ולא על שאר בריותיו:

3מודים מודים כו'. וה"נ אמרינן בגמ' גבי ק"ש האומר שמע שמע משתקין אותו וה"מ כדאמר מילתא ותנייה אבל הקורא פסוק מק"ש וכופלו ה"ז מגונה אבל שתוקי לא משתקי' ליה וה"נ גבי מודים מודים האומר מודים אנחנו לך כולו פַעֲמָיִם ה"ז מגונה בלבד. וי"מ בהפך דאכפל הפסוק כולו או כל מודים משתקינן ואכפל מלה לא משתקינן:

4וטעה. פי' שאינו יכול לזכור סוף הברכה בשום ענין. ה"ר יהונתן ז"ל:

5מתחלת הברכה שטעה בה. כלומר אע"פ שלא טעה אלא בסוף צריך לחזור מתחלה שקריאת אותה הברכה כמאן דליתא דמיא. ובירושלמי מפרש דברכת יוצר אור אם טעה באופנים או מאופנים עד סוף הברכה א"צ לחזור אלא מלאל ברוך ואילך דמשם ואילך כתחלת ברכה הוי ה"ר יונה ז"ל ובטור או"ח סי' נ"ט מפרש שצריך לחזור מן הקדושה ואילך ופי' דבריו מהר"מ איסרלן בספר ש"ע דהיינו שמתחיל מקדושה ואילך ע"כ. וכתב בספר לבוש תכלת שם סי' נ"ט סעיף ה' וז"ל ואם טעה מקדושה ואילך אין השני צריך להתחיל אלא מקדושה ואילך דהיינו באופנים אם טעה באופנים ואם טעה משם ואילך מתחיל מלאל ברוך כו' אע"פ שבשאר ברכות שטועים בה צריך השני להתחיל מראש הברכה שטעה הראשון שאני הכא שהקדושה חשיבא כסוף הברכה וכן אם טעה או נשתתק באופנים וכן אם טעה אחר לאל ברוך הוי פסוק ברוך כבוד ה' ממקומו כסוף ברכה שהוא שייך לפסוק של קדושה ומתחיל מלאל ברוך נ"ל ע"כ. ויש גורסין מתחלת הברכה שטעה זה וכ"ה בגמ' וקאי אשליח צבור. ופי' רש"י ז"ל מתחלת הברכה שטעה זה. אם דלג א' מן הברכות ואמר אחרת ואינו יודע לשוב ולאחוז סדרו יתחיל העובר תחתיו אותה ברכה שדלג זה ואומר משם ולהלן ע"כ. ופי' ה"ר יונה ז"ל דהא דתנן יעבור אחר תחתיו זהו לפי שעה אבל אין מסירין אותו מש"צ ע"כ. וכתב ב"י שם סי' קכ"ו דמשמע מדבריו שאם טעה בברכת המינים מסלקין אותו מש"צ. ואם טעה בכל הברכות כולם אמר רב בגמ' דאין מעלין אותו ופי' הרשב"א ז"ל דהיינו דוקא בשיודע לחזור למקומו שטעה הא לאו הכי מעבירין אחר תחתיו כדתנן הכא במתני' וכתב ב"י שם שכן דעת הרמב"ם והטור ז"ל אכן ה"ר יונה ז"ל כתב דמתניתין דקתני יעבור אחר תחתיו זהו לפי שעה אבל בכאן אמר שאין מסלקין אותו מש"צ ע"כ. וכתב עוד הב"י שם. ודע שבט"ו מה' תפלה כתב הג"מ שאם ש"ץ כהן ועולה לדוכן לישא את כפיו צריך ליזהר שלא יעמוד אחר תחתיו להקרות ולומר שים שלום אלא מי שכוון לבו לכל התפלה עם הש"צ ולא שח בשעה שהיה ש"צ מתפלל ע"כ. ושם נלמוד דכי אמרינן שהעובר לפני התיבה וטעה יעבור אחר תחתיו ויתחיל מתחלת הברכה שטעה בה היינו כשכוון לכל התפלה עם הש"צ ולא שח בשעה שהיה ש"ץ מתפלל הא לאו הכי צריך להתחיל מתחלת התפלה. ומיהו י"ל דהתם שאני דאפשר לתקן מקודם שיחזיר ש"ץ התפלה שיהיה איש א' מיוחד שיכוין לכל התפלה עם ש"צ. ואפילו אם לא נמצא מי שכוון לכל התפלה יאמר הש"ץ עצמו שים שלום. אבל היכא דאתרמי שטעה ש"ץ אפילו אם לא נמצא מי שכוון לכל התפלה אינו מתחיל אלא מתחלת הברכה מפני טורח צבור וזה נראה יותר דאל"כ לא הוה משתמט חד מהפוסקים לומר דבר זה. עכ"ל ז"ל: