מלאכת שלמה על משנה חלה ג:ז
מלאכת שלמה על משנה חלה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Challah 3:7
Open in the reader →1העושה עיסה מן החטים ומן האורז. כתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דמיירי שיש כאן בחטים כשעור ועל כן אם יש בה טעם דגן הרי נאסרה העיסה כולה מן החטים שיש בה חיוב חלה. אבל כשלא יש בה שיעור בקמח של חטים ודאי פטורה דאין האורז הפטור מצטרף עם החטים שאין בם שיעור אע"פ שנבללו דדוקא החמשת מינים מצטרפין ע"י הבלילה והא דתנן לקמן הנוטל שאור מעיסת חטים ונותן לתוך עיסת אורז וכו' והרי השאור אין בה שיעור ואפ"ה מחייב את האורז לאו קושיא דהשאור כבר הי' חייב בחלה שבא מעיסה החייבת ועל כן אוסר בנותן טעם אבל הקמח לא הי' חייב מעולם אם אין בו שיעור עכ"ל ז"ל:
2ואם אין בה טעם דגן וכו'. צ"ע אמאי אצטריך למתני האי סיפא ושמא דאי לאו דתנא האי סיפא ה"א דאזלינן לחומרא דחייבת בחלה ואין אדם יוצא בה י"ח בפסח. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש טעם דגן וכו' אע"ג דאורז אינו חייב בחלה דתנן בפ"ק דהקטנית פטורה מן החלה אם עשה עיסה מן האורז ועירב בתוכה קמח חטים אם יש בה טעם דגן בירושלמי פליגי בה אמוראי איכא מ"ד דוקא ברובא דגן נמי ואיכא מ"ד אע"פ שאורז רב על החטים ואין בחטים חמשת רבעים קמח כל שיש בכל העיסה חמשת רבעים חייבת בחלה כיון דטעמא דגן וכן משמע בפ' התערובות ודייק מהכא דנ"ט ברוב הוי דאורייתא וטעמא כדאמרינן בפ"ק דמכלתין בירושלמי דקים להו לרבנן דהחטים גוררין האורז עמם לעשות הכל לחם לחייבו בחלה והכל חוזר לחטים מה שא"כ בשאר כל המינין דאין גוררין את האורז וחטים גופייהו נמי אין גוררין מין אחר אלא אורז לחוד כדאיתא התם. ויוצא בה י"ח בפסח דמצה איקרי דכיון דנגרר מחמיץ הוא וכל העולה לחמץ עולה למצה ע"כ. ובירושלמי גרסי' הכי כפי דברי הרב רבינו שמשון ז"ל והרשב"א ז"ל מתני' דלא כרשב"ג דאיהו ס"ל לעולם אינה חייבת בחלה עד שיהא בה דגן כשיעור ופסקו בירושלמי הלכה כרשב"ג וכן פסק הראב"ד והרשב"א ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל נראה שהי' גורס בירושלמי כמו שהוא בספרים שלנו מתני' כדרבן שמעון ב"ג וה"פ מתני' דקתני דאע"פ שהאורז נגרר אחר החטים אינה חייבת בחלה עד שיהא בה טעם דגן כדרשב"ג דהיינו כשיעור דקאמר רשב"ג כלומר שיהא בה דגן כשיעור שיתן בה טעם דגן כך כתב ב"י בי"ד סימן שכ"ד והביא הוכחה לפירוש זה מן התוספתא ע"ש וכן כתב ג"כ בכסף משנה פרק ששי דהלכות בכורים:
3בסוף פי' ר"ע ז"ל ואע"ג דאין בדגן כשיעור חלה. כתב עליו ה"ר יהוסף ז"ל פי' זה אינו נראה דהא לעיל תנן שאין מצטרפין אלא החמשה מינים ע"כ: