מלאכת שלמה על משנה חלה ד:יא
מלאכת שלמה על משנה חלה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Challah 4:11
Open in the reader →1בן אנטיטס. גרסי' ס"א בן אטיטס וכן הוא בערוך ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל וז"ל בן אטיטס שם איש העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו בתמורה פ' ואלו קדשים נפקא לן מקראי דאף על גב דבכורות בהמה טהורה של חוצה לארץ קדושים מכל מקום אין מחוייבין להעלותו ולהקריבו על גבי המזבח דכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך ובכורות בקרך וצאנך ממקום שאתה מעלה מעשר דגן אתה מעלה בכור וממקום שאין אתה מעלה מעשר דגן אי אתה מעלה בכור אבל אם העלוהו מקריבין והכא משום דבן אטיטס הי' אדם מסויים ויקבעו הדבר חובה לא קבלו. הביאו בכורי יין ושמן ונפקא לן בפ' העור והרוטב דקדושים ואינו מביא ודרשי' פרי האדמה אשר תביא פרי אתה מביא ואין אתה מביא משקה עכ"ל ז"ל. ולמה שהקשה ותירץ רבינו עובדי' ז"ל תירץ הרמב"ם ז"ל דההיא דתרומות ר' יהושע היא אלא ששם וגם בכ"מ הועתק ר' יהודה וטעות הוא ור' יהושע צריך להיות וכמו שכתבתי שם פ' בתרא דתרומות סי' ג'. ושם פסק כר' יהושע דתרומות והכא בפי' המשנה כתב ואמרו הביא בכורי יין ושמן ולא קבלו ממנו היא הסברא האמיתית ע"כ:
2בניו ובני ביתו. בניו הקטנים ואשתו:
3פסח קטן. פסח שני:
4והחזירוהו. כתב הר"ש שירילי"ו ז"ל דמפ' בירוש' דאתיא כר' יהודה דאמר אשה בראשון חובה ובשני רשות והחזירוהו דקתני בשביל שהיתה לעצמה עם בניו ולא בטפלה פי' חבור לאישה ואיכא מ"ד דהי' אדם רשום ויקבעו הדבר חובה שילמדו ממנו ע"כ וכתב הר"ש ז"ל דיוסף הכהן היה סובר דנשים בשני חובה:
5שמא יקבע. הקו"ף בנקודת קמ"ץ צ"ל וכן נקד ה"ר יהוסף ז"ל:
6אריסטוון. כך מצאתי מנוקד במשניות בשם החכם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל הוי"ו בנקודת פת"ח אכן אחר זמן באו לידי עצם המשניות שלו ולא מצאתי כן:
7הביא בכוריו מאפמיא וקבלו ממנו. בירוש' פריך והתנן בשביעית ס"פ שלש ארצות אין מביאין תרומה מח"ל ומשמע התם דאפי' מסוריא אין מביאין וכיצד שרו לי' וקבלו הבכורים ממנו והלא דין הוא שאין מקבלין ומה תרומה שאין בה שום קרבן ולא בעיא מחיצה אין מביאין ואפי' בדיעבד בכורים דחמירי דבעו תנופה והגשה לגבי מזבח וקרבן וחומה תני מתני' דבדיעבד מביאין יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ומשני ר' אושעיא בכורים באחריות בעלים כלומר לאו משום טומאה הוא דגזור אלא משום ישיבת ארץ ישראל ובכורים על כרחייהו דבעלים צריכין להביאן לירושלם כדתנן בפ' בתרא דמס' בכורים אגריפם מלך ישראל מניח הסל על כתיפו הלכך לא קנסינן להו אבל תרומה אינה באחריות בעלים ואין על הבעלים להביאה ואי שרינן להו לכהנים שבארץ לקבלה יש לחוש שמא יצאו הכהנים לח"ל כדי להביאה הלכך קנסינן להו אפי' בדיעבד ואמרי' תרומה טמאה הויא:
8כקונה בפרוורי' שבירושלים. בפרוורי בשני רישי"ן וכן בסוף מלכים בפרוורים. ועיקר הגירסא בפרוורי ירושלם וכן הוא בגיטין פ"ק דף ח' בברייתא ומפ' רב ששת התם דנ"מ לומר שכותבין עליו שטר ואם לקחה מן העובד כוכבים ורוצה לילך לדרכו בשבת אומר לעובד כוכבים ועושה אע"ג דאמירה לעובד כוכבים שבות משום יישוב ארץ ישראל לא גזור רבנן. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל בס"א גרסי' אלה המשניות פה [א) בד"ס רשום כאן סי' י"נ] עשרים וארבע מתנות נתנו לכהנים עשר במקדש וארבע בירושלם ועשר בגבולין אלו עשר שבמקדש חטאת. וחטאת העוף. ואשם ודאי. ואשם תלוי. וזבחי שלמי צבור. ולוג שמן של מצורע. ומותר [ב) בד"ס העומר] השמן. ושתי הלחם. [ג) בד"ס לחם] ולחם הפנים. ושירי מנחות. [ד) בד"ס רשום כאן סי' י"ד] אלו ארבע שבירושלם הבכורות. והבכורים. והמורם [ה) בד"ס מתודה] מן התודה ואיל נזיר. ועורות הקדשי'. [ו) בד"ס רשום כאן סי' ט"ו:] אלו עשר שבגבולים תרומה. ותרומת מעשר. וחלה. וראשית הגז. והמתנות. ופדיון הבן. ופדיון פטר חמור. ושדה אחוזה. ושדה חרמים. וגזל הגר. כל כהן שאינו בקי בהן אין נותנין לו מתנה. עד כאן:
9סליק פירקא וסליקא לה מסכת חלה ובעזרת אל נורא עלילה נתחיל מס' ערלה