מלאכת שלמה על משנה חולין ב:ז

1השוחט לנכרי וכו'. בזבחים ס"פ ב"ש וביד ס"פ שני דהלכות שחיטה. ונלע"ד דסמך התנא השוחט לנכרי לשוחט את המסוכנת לאשמועינן אגב אורחיה כחו דר' אליעזר דאפי' בשוחט מסוכנת לנכרי דלגבוה אית בה משום הקריבהו נא לפחתך אפ"ה אם שחטה לנכרי פסולה דסתם מחשבת נכרי לע"ז אפי' במסוכנת:

2מחצר כבד שלה. ובגמרא הני תנאי רבנן ור' אליעזר אית להו דרבי אלעזר ב"ר יוסי דתניא א"ר אלעזר ב"ר יוסי שמעתי שהבעלים מפגלין פי' שאם חשבו על שחיטת כהן או על זריקתו ע"מ לאכול חוץ לזמנו הוי פגול ויליף לה מקרא דכתיב והקריב המקריב אלמא בעלים קרי מקריב הלכך איתנהו בכלל המקריב לא יחשב אבל ר' יוסי לא סבר לה כותיה דהא אמר אין הכל הולך אלא אחר העובד. ובלשון שני דבגמרא אמרינן דאפילו בדשמעיניה לנכרי דחשיב לע"ז פליגי הני תנאי דמתני' דת"ק סבר כי אמרינן זה מחשב וזה עובד ה"מ בפנים דגלי קרא דוהקריב המקריב אבל בחוץ לא דחוץ מפנים לא ילפינן ואתא ר' אליעזר למימר ילפינן חוץ מפנים במה מצינו דבעלים פוסלין במחשבת ע"ז בחולין ואפי' אַחֵר שוחט וגבי נכרי אפילו בסתמא דסתם מחשבת נכרי לע"ז ואתא ר' יוסי למימר אפילו בפנים נמי זה מחשב וזה עובד לא אמרינן דהמקריב לא יחשב מקריב ממש קאמר. וכתב הר"ן ז"ל והוי יודע דזריקה והקטרה נמי דאמרינן דפסלי בע"ז דוקא בשחשב עליה בשעת שחיטה לזרוק דמה ולהקטיר חלבה לע"ז אבל נשחטה כראוי שוב אין הבהמה נפסלת אע"פ שזרק דמה או הקטיר חלבה לע"ז דאע"ג דבהמת קדשים מיפסלא בד' עבודות התם היינו לפי שכולן מכשירי קרבן הן אבל חולין שכל התרן אינו תלוי אלא בשחיטה מכיון שנשחטו כראוי אי אפשר שיפסלו וזה שלא כדברי רש"י ז"ל. ודקתני במתני' השוחט לנכרי שחיטתו כשרה הה"נ אפילו לכתחלה אלא דלא מצי למיתני שוחטין לנכרי דאי הכי הוה משמע דלמישרי למישחט הוא דאתא לאשמועינן דלית ביה משום לפני עור לא תתן מכשול אבל לא שתהא שחיטתו כשרה לכך הוצרך לשנות שחיטתו כשרה אבל אה"נ דאפילו לכתחלה עכ"ל ז"ל:

3שסתם מחשבת וכו'. ירושלמי פ"ק דביצה ובבלי פ' השולח גט ד' מ"ה וביד בפ' שני דהלכות שחיטה סי' ט"ו ובטור יורה דעה סי' ד':

4בתוי"ט סד"ה שהמחשבה כו'. כך נ"ל כדי שלא להגיה ע"כ. והן אמת כי גם הרב בצלאל אשכנזי ז"ל לא הגיהו בתלמודו: