מלאכת שלמה על משנה חולין ג:ג

1ואלו טרפות בעוף. ביד פ' ששי דהלכות שחיטה סי' י"ז:

2הכתה חולדה על ראשה. ביד שם פ' עשירי סימן ז'. וכתב ז"ל בפירושו כל שכן מי שהוא גדול ממנה ע"כ. ונלע"ד דהא דקתני הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טרפה ולא קתני ניקב קרום של מוח סתמא ואנא אמינא כיון דניקב קרום של מוח יהיה כשיהיה בין ע"י חולדה בין ע"י זריקת אבן בראשה או ע"י דבר אחר לאשמועי' אגב אורחיה הא דאמרינן לעיל בגמ' בשמעתתא דדרוסת הזאב דיש דריסה לחולדה בעופות והיינו דקתני הכתה חולדה על ראשה מקום שעושה אותה טריפה פי' דהיינו בנקיבת קרום של מוח וזהו הכרח לומר דהכתה דמתני' היינו בשניה דאי ביד אינו מקום מיוחד לעשות אותה טרפה אלא בכל מקום שכנגד החלל מיטרפא ביה והיינו נמי דלא קתני הכתה חולדה על ראשה וניקב קרום של מוח דאי הוה קתני הכי הוה משמע נמי דלא מיירי אלא בראש העוף בלבד אבל השתא דקתני מקום שעושה אותה טרפה מיירי בכל דוכתא שעושה אותה טרפה ובכל גוונא שהכתה אותו אלא דאי הכתה בשיניה מפרשינן דוקא בנקיבת קרום של מוח ואי הכתה בידה נמי מטרפה בכל מקום שעושה אותה טרפה דהיינו כנגד כל החלל כנלע"ד:

3ונחמרו בני מעיה. בערוך גריס ונחמדו בדלית ופירושו נתחממו כמו לחם חמודות ויש ששונה ונחמרו בריש ע"כ וכן פי' גבי וחומדת את בני מעיו דבר"פ ארבע מיתות וכן כתב ג"כ רד"ק ז"ל בשרש חמד. וגם ה"ר יהוסף ז"ל כתב שכן מצא בספרים:

4אם ירוקים פסולים וכו'. יש גורסים אם ירוקים פסולה אם אדומים כשרה. ותנא ליה בעוף. משום דרגילא ביה מילתא טפי מבהמה דבהמה איידי דעורה קשה לא מיקרי לה הכי אבל אי הוי ודאי טרפה. והרמב"ם ז"ל התיר וכן כתב בפ' עשירי דהלכות שחיטה ושתי טרפות יש בעוף יתר על הבהמה ואע"פ שיש לה אותם האברים ואלו הן עוף שנשתנה מראה בני מיעיו מחמת האור ועוף המים שניקב עצם ראשו ע"כ והראב"ד ז"ל השיגו שם וכבר האריך בוה הר"ן רל וכתב עוד שם אהא דאמרי' בגמרא לא אמרו אדומים כשרה אלא בלב וקורקבן [הגה"ה אין הכבד דומה ללב וקורקבן שהלב והקורקבן בכל מקום שישתנו אפילו במשהו טרפה דהוי דניקבו אבל הכבד אין איסורה מחמת עצמה דהא אפילו ניטלה כשרה אלא מחמת הבני מעים הסמוכין אצלם הלכך אין שנוי מראה אוסר בה אא"כ נשתנה כנגד המעים והיינו ראש הדק שלה וכלפי פנים ולא שכנגד הצלעות שאנו אומרים כיון שלקתה כנגד המעים אפילו בכל שהוא ודאי לקו גם בני המעים אפילו הם לפנינו ואין רואין בהם שום ריעותא אפילו הכי טריפה דכל שהוריקו כנגד בני המעים בידוע ששלט האור בהם אלא שאין ירקותן ניכר בהן כמו בכבד וכן אם הוריקה הכבד אפילו במשהו כנגד המרה טרפה דהוי כאילו ניקבה המרה ואם הוריקה כנגד מקום חיותה בכדי שאם ינטל מקום הירקות לא ישאר כזית במקום חיותה טרפה דכל שהוריק מחמת מכות אש כנטול דמי דחום המכוה נוקב ויורד כנגדו והרי הוא כנטול ע"כ:]67 וכבד שדרכן להיות אדומים דבדידהו אם הוריקו מוכחא מילתא שהאור שולט בהן וטרפה. ואם אדומים כלומר אע"פ שהוסיפו אדמימות כשרה. אבל בדקים הוי איפכא שכיון שהם ירוקים אע"פ שהוסיפו ירקות כשרה שבמעט חום הם מוסיפים במראה שלהם אבל האדימו טרפה שאין משתנים ממראיתם אלא אם כן שלט בהן האור. וא"ת ואמאי נקט מתני' טפי אדומים שהוריקו מירוקים שהאדימו י"ל לרבותא אע"פ שדרך האש להאדים משכחת לה דאדומים כשרה ע"כ ועוד תירץ ע"ש. וכתוב בבית יוסף יורה דעה סימן נ' שדעת ה"ר יונה ז"ל שאף על פי שבלשון התנאים הכל בכלל בני מעים בלשון האמוראים אין בכלל בני מעים אלא כרס ודקים אבל לב וקורקבן וכבד וטחול לא ושהביא ראיה לזה מלשונות הגמרא:

5דרסה וטרפה בכותל. ועולליהם תרטש ח"י תטרף. ירוטשו יטרפון. ואיתה להאי בבא פ' המביא דיום טוב דף ל"ד. והתם וגם הכא קאמר עלה אמר ר' אלעזר בר ינאי משום ר' אלעזר בן אנטיגנוס צריכה בדיקה אלא דהתם הגרסא כדכתיבנא והכא וגם שם בהרא"ש ז"ל והכא הגרסא גם בהרא"ש ר' אלעזר בן אנטיגנוס משום ר' אלעזר ב"ר ינאי ואפשר שלזה כיון רש"י ז"ל במה שכתב שם ה"ג אמר ר' אלעזר בר ינאי משום ר' אלעזר בן אנטיגנוס צריכה וכו':

6ושהתה מעת לעת וכו' פ' הפרה דף ב'. וכתב הר"ן ז"ל לעיל תנן בבהמה נפלה מן הגג והשתא תני בעוף דרסה וטרפה בכותל האי כי אורחיה והאי כי אורחיה דאורחה דבהמה דמתרסקת בנפילה ולא בדריסה ואורחיה דעוף דלא מתרסק בנפילה אלא מיד עומד ומהלך ושוב אין לחוש ליה ואין דרכו להתרסק אלא בדריסה וטריפה ורציצה אבל ה"ה גבי בהמה ורבותא קמ"ל שאפילו בעוף שחיותו קל אם שהתה כשרה בבדיקה וצריכה בדיקה אע"פ ששהתה מעת לעת ע"כ. ועוד האריך במשנה ובגמרא ע"ש. ודקתני מתני' אם ירוקים פסולים לאו דוקא לטמא כנבלה אלא כלומר טרפה וכן נמי פסולה דקאמר ר' יהודה בסמוך גבי נוצה. וביד פ"ט דהלכות שחיטה סימן י"ט כ': בסוף פי' רעז"ל שכל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף כתוב בתשובות הרשב"א ז"ל סימן רצ"ד דטרפות שאמרו לא כל הטרפות בכלל אלא י"ח טרפיות שמנו אותן במשנת אלו טרפות והיינו דתני כל טרפות שמנו חכמים ולא קתני כל טרפות שאמרו בבהמה ותדע לך וכו' עד אלא מכאן למדנו שלא אמרו אלא באותן שמנו באלו טרפות אבל כל השאר יש שהן בעוף ויש שאין בעוף ואפילו אותן השנויין במשנת המקשה ע"כ: