מלאכת שלמה על משנה חולין ד:ו
מלאכת שלמה על משנה חולין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Chullin 4:6
Open in the reader →1בהמה שנחתכו רגליה וכו'. כתב הרא"ש ז"ל וז"ל והיכא דנחתך הרגל בארכיבא בין הפרקים ראיתי מפרשים ז"ל שהתירו ולי נראה לאסור משום דאיכא לאקשויי מדיוקא דרישא לדיוקא דסיפא דברישא קתני מן הארכובה ולמטה כשרה הא בארכובא עצמה טריפה ובסיפא קתני מן הארכובא ולמעלה טרפה הא בארכובא עצמה כשרה חדא מינייהו דוקא ואידך לאו דוקא ואזלינן לחומרא וכן פי' רש"י ז"ל לעיל פ' אלו טרפות גבי צנא דאנקורי שנשתברו רגליהן בארכובא או למעלה מן הארכובא ואין העצם יוצא לחוץ אלמא בתוך הארכובא ולמעלה מן הארכובא דין אחד להם ועוד מדקאמר ובאיזו רכובא אמרו בארכובא הנמכרת עם הראש אלמא עצם התחתון הוא הנקרא ארכובא ולמטה מן הארכובא דקתני היינו מהתחלת הארכובא ולמטה ולמעלה מן הארכובא היינו מסוף הארכובא ולמעלה והשתא לא קשיא דיוקא דמתני' אהדדי וכן לעולא עצם האמצעי נקרא ארכובא עכ"ל ז"ל וכפי שיטת רש"י ז"ל כמו שכתב הוא עצמו וכבר הביא רעז"ל דעת זו וגם דעת הרי"ף והרמב"ם ז"ל:
2מן הארכובה ולמעלה פסולה. בתוספתא קתני ר"ש בן אלעזר מכשיר מפני שיכולה ליכוות ולחיות. וכתוב בכל בו המוך לסוף סימן ק"ח כתב הראב"ד ז"ל בתשובת שאלה דדוקא יצא לחוץ ששלט בו האויר טרפה אבל נשבר העצם וחלל הגוף לפנים כשרה שאין האויר שולט בו ויש אומרים דיצא לפנים כיצא לחוץ דמי ונותנין סימן לדבר תנא כל עקירת חפץ ממקומו הוצאה קרי ליה שנאמר גבי שבת ע"כ. ואיתא בר"פ אלו טרפות ושם בדף נ"ז ע"א ע"ב:
3וכן שניטל צומת הגידין. וכתוב בתשובות להחכם רבינו יצחק בן רבינו מרדכי בן רבינו יצחק ן' קמחי ז"ל וז"ל שראו חכמים מוטב שינטלו הגידין לגמרי ולא שישארו שם שלא כברייתן שבהפסדן יפסדו ויחליאו שאר הגוף הא למה זה דומה לטחול שאם ניטל כשר ואם ניקב טרפה דייקא נמי דקתני שניטל צומת הגידין ולא קתני הגידין והיינו דלא מנינן בכלל נקובי ואסרי' אלא בכלל נטולי ע"כ בקיצור:
4נשבר העצם וכו'. פ"ה דהלכות מ"א סימן ח' וכולה מתני' פ"ח דהלכות שחיטה מסימן י"א עד סימן כ"א. ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סימן ק"ס ובטור י"ד סימן נ"ה. ובגמ' ת"ר נשבר העצם ויצא לחוץ אם עור ובשר חופים את רובו מותר ואם לאו אסור. וכתב הר"ן ז"ל דנראה מדברי ר"ש ז"ל דהך ברייתא פירושא דמתני' היא דרוב בשר קיים דתנן היינו עור ובשר חופים את רובו דברייתא ומתני' נמי בשיצא לחוץ הייא הא לאו הכי לא בעי' רוב בשר קיים אבל הרשב"א ז"ל כתב בשם רבו רבינו יונה ז"ל דמתני' בשלא יצא העצם לחוץ היא הלכך כל היכא דרוב בשר קיים שלא ניטל אע"ג דאינו חופה רוב עביו של עצם ולא רוב הקפו כשרה אבל ברייתא כשיצא לחוץ ומש"ה בעי' עור ובשר חופים את רובו עכ"ל ז"ל:
5ואם לאו אין שחיטתו מטהרתו. הגיה ה"ר יהוסף ז"ל אם אין רוב בשר קיים אין שחיטתו מטהרתו וכתב ס"א ל"ג מלת אם: