מלאכת שלמה על משנה חולין ח:א

1כל הבשר אסור לבשל בחלב. תימה דלא תני בארץ ובח"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין ובמוקדשין כמו בהנך פירקי. ובתוספתא תני להו ושמא מאי דשייר במתני' פירש בברייתא ואשמועינן דחייל איסור בשר בחלב אאיסור מוקדשין. ורשב"ם ז"ל פירש דאיצטריך משום ח"ל דסד"א דאינו נוהג בח"ל משום דאתקש לבכורים דכתיב בחד קרא ראשית בכורי אדמתך לא תבשל גדי בחלב אמו ולפירושו ז"ל ניחא הא דאמרינן בפ' ראשית הגז דארצכם דבכורים אתא למעוטי ח"ל דאע"ג דהויא מצוה התלויה בארץ איצטריך משום דאיתקש לבשר וחלב. תוס' ז"ל. והר"ן ז"ל תירץ דאיכא למימר דהא תנא ליה דכיון דתנן כל הבשר תו לא איצטריך למיתני נוהג בחולין ובמוקדשין דבכלל כל הבשר איתנהו נמי למוקדשין. ונוהג בארץ ובח"ל נמי לא איצטריך ליה למיתני דכיון דחובת הגוף היא פשיטא דנוהגת בכל מקום ובכל זמן והא דתני להו כולהו באינך פירקי אגב גררא דחד מינייהו תננהו אבל הכא דחולין ומוקדשין דהוה צריכא ליה תננהו בלשון כל הבשר תו לא איצטריך ליה למיתני אינך וכי תימא אכתי אמאי לא נקט לישנא דאינך פירקי דלימא בשר בחלב נוהג וכו' בחולין ובמוקדשין כי היכי דתנא גיד הנשה נוהג. כסוי הדם נוהג. אותו ואת בנו נוהג. איכא למימר דהנהו איסורייהו ידיע ומש"ה תני במאי נהיגי אבל הכל] לפרושי גופא דאיסורא איצטריך לומר שבשולו בלבד אסור ואפי' לא אכלו שלא תאמר בשול שאסור הכתוב היינו דוקא בשאכלו קמ"ל דאפי' לא אכלו מוזהר על בשולו ע"כ. וביד פ"ט דהלכות מ"א סימן ד' ה' כ':

2ואסור להעלות עם הגבינה על השלחן חוץ מבשר דגים וחגבים. האי חוץ לא איצטריך דאפילו לבשל שרי אלא אגב רישא נקטיה. תוס' ז"ל. ובטור י"ד סימן פ"ח. בפי' רעז"ל גזרה שמא יעלה גבינה עם בשר הבהמה באלפס רותח ע"כ. אמר המלקט פי' דאע"ג דלא איבעי לן למיגזר העלאתו אטו אכילתו דהוה גזרה לגזרה ע"כ גזרינן העלאתו משום העלאה דבשר בהמה באלפס רותח ראשון דה"ל מבשל שאיסורו מן התורה והכי מסיק בגמ' אבל הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהמ"א כתב הטעם משום הרגל עבירה שמא יאכל זה עם זה וכן כתבו תוס' והר"ן ז"ל דילמא אתי למיכלינהו בהדי הדדי דקא נגעי ובלעי מהדדי ואע"ג שמותר לאכול בשר אחר גבינה כדאיתא בגמ'. ולשון ספר הלבוש שם סימן פ"ח דהואיל והדבר ברור ומצוי לאכלם יחד הוי כחדא גזירה ולפיכך אפילו בשר עוף אין מעלה על שלחן שאוכל עליו חלב או גבינה אם מכירין זה את זה:

3הנודר מן הבשר מותר בבשר דגים וחגבים. עיין במ"ש בר"פ בכל מערבין בשם מהר"י קולון ז"ל. ובגמ' מוקי לה כר' עקיבא דכל מילי דמימליך עליה שליח בר מיניה הוא ובפ' הנודר מן הירק פריך דבבשר דגים וחגבים מימליך ומוקי מתניתין במאן דכאיב ליה עיניה או ביומא דהקזה דלא אכיל אינש דגים אבל עוף אכיל בשלקא דלא מזיק ליה אלא כשאוכלו צלי ומיהו בפ' בתרא דמעילה לא קיימא שנוייא דהקזה אלא מסיק במאן דכאיב ליה עיניה אבל בשאר ימים הנודר מן הבשר אסור נמי בדגים תוס' ז"ל. ובגמ' דנדרים ר"פ הנודר מן הירק בברייתא פליג רשב"ג אמתני' וס"ל דהנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר בין בהמה בין חיה ומותר בראש וברגלים ובקנה ובכבד ובלב ובעופות ואין צריך לומר בשר דגים וחגבים ומוכח נמי התם דמתני' דהכא ר' עקיבא היא. וכתב הרב אלפס ז"ל ומדסתם לן תנא הכא כר' עקיבא שמעינן דהלכתא כותיה ואע"ג דלא קיימא לן דיש סדר למשנה בתרי מסכתי ואיכא למימר דילמא סתם ואח"כ מחלוקת היא ואין הלכה כסתם אפ"ה ה"ל ספיקא דאורייתא וספקא דאורייתא לחומרא הלכך הנודר מן הבשר אסור בכל מיני בשר ואינו מותר אלא בחגבים בלבד אבל בבשר דגים אסור משום דמימליך עלייהו שליחא והאי דקתני הכא מותר בבשר דגים אוקימנא דהיינו למאן דכייביה ליה עיניה בתחלת אוכלא דדגים קשים לתחלת אוכלא הא לאו הכי אסור אפי' בבשר דגים משום דמימליך עלייהו שליחא עכ"ל ז"ל:

4העוף עולה עם הגבינה. פ"ק דשבת דף י"ג. ונלע"ד דמדנקט תנא עם הגבינה וכן במתני' דבסמוך זה בשר וזה גבינה ולא קתני חלב שמעת מינה דאפשר דחלב אסור לכ"ע מפני שהוא קרוב שיטפטף על הבשר שאוכל חברו או על העוף שבשלחן:

5א"ר יוסי. הא קמ"ל דת"ק ר' יוסי הוא דכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. וכתבו תוס' ז"ל אבית הלל לא פריך בגמ' היינו ת"ק דה"ק דבר זה מחלוקת ב"ש וב"ה ואין זה סתמא ואח"כ מחלוקת דב"ש במקום ב"ה אינה משנה ע"כ. ועיין פ' החולץ הר"ס ז"ל. גרסי' בגמ' תנא אגרא חמוה דר' אבא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן פי' דרך הפקר. הוא תני לה והוא מפרש לה בלא נטילת ידים ובלא קנוח הפה וכתבו תוס' ז"ל ואע"ג דתני אגרא עוף וגבינה נאכלין באפיקורן דמשמע עוף תחלה דילמא משום דסבר בשר עוף בחלב לאו דאורייתא ולא קיימא לן הכי ומיהו קשה ברייתא דאגרא כמאן אי כר' יוסי הגלילי הא אף לכתחלה שרי לבשל ולאכול זה עם זה כדאמרינן לקמן דבמקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב ואי כר' עקיבא ה"ל למיתני חיה בהדי עוף ודוחק להעמידה כב"ש דאמרי העוף עולה ואינו נאכל ומיהו אשכחן נמי לר' אלעזר ב"ר צדוק דתני בתוספתא כב"ש א"נ כר' עקיבא ונקט עוף משום דשכיח וה"ה חיה דה"נ קאמר לעיל בגמ' הא עוף אסור מדאורייתא כמאן דלא כר"ע וה"ל למנקט נמי חיה ורבינו תם מפרש טעמא דאגרא משום דעוף אינו נדבק בידים ובשנים ובחניכיים ע"כ: