מלאכת שלמה על משנה חולין ח:ד

1בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה כו'. מצאתי מוגה בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טהורה וכו' בשר בהמה טהורה וחלב בהמה טמאה וכו' וכן כולהו בבי. ובגמ' נפקא לן דבסתם גדי כל בהמה במשמע מדכתיב גבי יהודה את גדי העזים וכן גבי רבקה אמנו כתיב ואת עורות גדיי העזים הלבישה וגומר כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפי' פרה ורחל במשמע מדאיצטריך בהו לפרושי וכדפי' רעז"ל אלא דמשמע שיש חסרון לשון בפירושו ז"ל וכך היה צריך להיות ונפקא לן דכל בהמה במשמע גדי סתם מדכתיב ואת עורות וכו' ע"כ ופריך בגמ' דניליף מינייהו בג"ש דמה התם גדי עזים אף גדי האמור בבשר בחלב עזים הוא דוקא ומשני דהא קיימא לן שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין ואפי' למ"ד מלמדין הכא ליכא למילף דתרי מיעוטי כתיבי דבתרוייהו ה"מ למיכתב גדי עזים בלא הא וכתב הא יתירה בכל חד למעוטי דלא נילף מינייהו והקשו תוס' ז"ל תימא דבחד מיעוטא סגי ע"כ. עוד כתבו ז"ל בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה וכו' ה"ה בשר עוף לרבנן דאסור מן התורה דדוקא ר"ע הוא דאמר חיה ועוף אינם מן התורה ונפקא לן מדדריש לקמן את שאסור משום נבלה אסור לבשל בשר בחלב עכ"ל תוס' ז"ל. וביד רפ"ט דהלכות מ"א וסימן ב'. ובטור יו"ד סימן פ"ז. ומתני' דקתני בשר בחלב אסור בהנאה אמרינן בגמרא דאתיא דלא כי האי תנא דתניא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש בשר בחלב אסור באכילה ומותר בהנאה שנאמר כי עם קדוש אתה ונאמר להלן ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו מה להלן אסור באכילה ומותר בהנאה אף כאן אסור באכילה ומותר בהנאה. וכתבתיה בפ' שני דקדושין סימן ט'. וקשה קצת דגרסי' בילקוט בשם מכלתא ר"ש בן יוחי אומר אחד לאיסור אכילה ואחד לאיסור הנאה ואחד לאיסור בשול. וי"ל דתרי תנאי אליבא דרבי שמעון בן יוחי ומיהו בנוסחא דמכילתא מצאתי כתוב ר"ש בן אלעזר אומר מפני מה נאמר בשלשה מקומות אחד לבהמה דקה ואחד לבהמה גסה ואחת לחיה ד"א אחד איסור באכילה ואחד איסור בהנאה ואחד איסור בשול ובגמ' איתה להאי דבר אחר בשם דבי רבי ישמעאל והתם במכלתא והובאו בילקוט פרשת משפטים כמה דרשות למה נכתבו שלש פעמים בתורה לא תבשל וקצת מהם איתנהו בגמ'. וגם איסי בן יהודה נפקא ליה איסור אכילה לבשר בחלב מהיכא דנפקא ליה לר"ש בן יהודה ואיסור הנאה נפקא ליה מק"ו מערלה וחמץ וכלאי הכרם:

2מותר לבשל. ומותר בהנאה דאין בו משום בשר בחלב דתלתא גדי כתיבי כך צ"ל בפי' רעז"ל:

3ר' עקיבא אומר חיה ועוף וכו' בגמ' פריך הא איצטריכו קראי לכדשמואל חד לְחֶלֶב ומתה פי' שאם בשל חֶלֶב או חתיכת נבלה בחלב ואכלו עובר משום חֶלֶב ומשום בשר בחלב וכן נמי במתה עובר משום נבלה ומשום בשר בחלב וחד לרבות את השליל וחד להוציא טמאה ומשני קסבר ר"ע איסור חל על איסור איסור חֶלֶב ומתה לא צריכי קרא שליל גדי מעליא הוא אייתרו להו כולהו פרט לחיה ולעוף ולבהמה טמאה פירוש דאישור חלב ואיסור מתה דהיינו נבלה ממשמעותיה דקרא דגדי אתי ואע"ג דאיסור חֶלֶב או איסור מתה קדמו ואין איסור חל על איסור אי לא כתיב רבוייא קסבר ר"ע איסור חל על איסור וכן שליל אתי מגדי דגדי מעלייא הוא אייתרו להו קראי וכו'. ועיין בתוס' דבפ' גיד הנשה (חולין דף ק"א) שדחקו לתרץ שם דלא תיקשי דר' עקיבא אדר' עקיבא דשמעינן ליה התם בברייתא דאין איסור חל על איסור אפילו באיסור בת אחת. ובגמ' הכא ובר"פ ר' אליעזר דמילה תניא במקומו של ר' יוסי הגלילי היו אוכלין בשר עוף בחלב והאי ברייתא סייעתא ללשון אחרון שהביא רעז"ל דאיכא בין ר' עקיבא לר' יוסי הגלילי:

4יכול יהא אסור. מצאתי מוגה אינו דין שיהא אסור: