מלאכת שלמה על משנה דמאי ז:ו
מלאכת שלמה על משנה דמאי · Melekhet Shelomoh on Mishnah Demai 7:6
Open in the reader →1מעשרות זו בזו. מע"ר ומע"ש או מ"ע בזמנו ות"ג דרך להפרישה מיד בשעת הגרן:
2הראשונה מעושרת. הא מלתא דפשיטא היא וגם לא שייך כאן ראשונה דלא תיקן אלא אחת אלא אגב סיפא נקטיה. ובירושלמי א"ר אלעזר דר' מאיר היא דאמר אין תופס אלא לשון ראשון גבי תמורת עולה תמורת שלמים. בפ"ק דתמורה אתמר עלה א"ר אלעזר לוקה מפני שהקדים מע"ש של חבירתה למע"ר שלה דכשאמר של זו בזו הרי קרא שם מע"ש מתוכה על חבירתה קודם שהפריש מע"ר מתוכה על עצמה וקא עבר משום מלאתך ודמעך לא תאחר דמע"ר יש תמ"ע בתוכו וקרינן ביה ודמעך לא תאחר. ירושלמי א"ר יוסי ב"ר חנינא אדראשונה עובר בעשה אשנייה בעשה ול"ת. אראשונה עובר בעשה שקבע שני שמות כאחת ושהקדים שני שבראשונה לראשון שבשניה וקרי ליה עשה מה שקובע שני המעשרות כאחת שהי"ל להקדים מע"ר אבל לא תאחר ליכא שהרי לא איחר. וריב"ח קאי אמעשרות כלכלה בחברתה אבל על של זו בזו ושל זו בזו לא עבר על שנייה כלום שאינה מתוקנת. וקשה אמאי איכא ל"ת כלל הרי יכול להפריש תחלה מע"ר על שתיהן ואח"כ מע"ש. וי"ל דמשמע ליה דאינו מתקן לחצאין אלא מתקן תחלה כלכלה אחת לגמרי ואח"כ מתקן השנייה. א"נ ה"ק פעמים שעובר אשנייה בעשה ול"ת אם הפריש תחלה כל מעשרות חברתה ואותה שמפריש ממנה תחלה קרי לה שנייה לפי שנתקנה באחרונה. ר"ש והרא"ש ז"ל. אבל התוס' ז"ל כתבו בריש תמורה דמשנה זו בדמאי מיירי מדלא קתני דמפריש ת"ג ע"ש. וגם הירושל' הזה פרשוהו ז"ל שם בשני דרכים. והתם בריש תמורה משמע מפי' רש"י ז"ל דל"ג בבבא דרישא הראשונה מעושרת אלא ה"ג ואמר מעשרות זו בזו או שאמר של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת מעשרותיהן מעשר כלכלה בחברתה קרא שם. וכן מצאתי שדקדק ג"כ הח' הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. ובנוסחת משנה כתיבת יד מדוייקת מצאתי בבבא תנייתא של זו בזו ושל זו בזו הראשונה מעושרת והשנייה אינה מעושרת ע"כ. ובתוספתא קתני של זו בזו ושל זו בזו אין הראשונה מעושרת. וכתב הר"ש ז"ל דכ"כ בכל הספרים ובמתני' קתני הראשונה מעושרת וסמי ברייתא מקמי מתני'. א"נ גרסי' אין השניה מעושרת. א"נ ה"ק אין הראשונה מעושרת בפ"ע אלא שתיהן מעושרות כר' יוסי דכיצד מערימין גבי תמורת עולה תמורת שלמים הואיל וא"א לקרות שני שמות כאחת דבריו קיימין ע"כ ועוד האריך ע"ש. וכ' תוס' ז"ל שם מעשרותיהן מעשר כלכלה בחברתה קרא שם שהרי מתוקנים הם יחד זה בזה. ואע"ג דקיי"ל דכל שאינו בזה אח"ז אפי' בב"א אינו. הכא כיון דעתיד לתקוני תרווייהו הוי כאומר מעשר של ראשונה תהא בשנייה חוץ מעשרה שישארו טבל בראשונה לתקן השנייה וחל המעשר של זו בזו ושל זו בזו ע"כ. וכתב הח' הרר"י אשכנזי ז"ל צ"ע דבמס' תרומות פליגי ר"ש ורבנן בהאומר תרומת כרי זה בתוכו וכו' דרש"א קרא שם וחכ"א עד שיאמר בצפונו כו' דמשמע דהאי סתמא אתי כר"ש ע"כ. עוד כתב אמה שפי' ר"ע ז"ל הראשונה מעושרת ומפריש מן השנייה המעשרות של שתיהן. כתב כ"ז שהוא מפ' כאן אין נראה כי אינו יכול להפריש מאומה כי הוא מעורב חולין ומעשרות וכן יש בפי' בירושלמי דתרומה פ"ג ה"ה ע"כ. עוד כתב על מה שפי' ר"ע ז"ל אבל אינו מפריש וכו' כתב. אינו נראה לומר שזה הוא מה שהשמיע אותנו המשנה. אלא נ"ל שקרא שם וכל אחת יש בה מעשר וחולין מעורבין וצריך לעשות כמו שאומר למטה שאם הם מאה חולין מאה מעשר נוטל וכו' ע"כ. עוד כתב על מה שפי' ר"ע ז"ל פי' אחר ועיקר וכו' כתב. פי' זה אין לו שרש מהו זה שהוא אומר שקרא שם כיון שיכול ליקח מאיזה מקום שירצה. ע"כ: