מלאכת שלמה על משנה עדיות א:ח

1כרשיני תרומה וכו' שנויה היא וגם תרי באבי דהפורט דבסמוך בפ' שני דמסכת מעשר שני וקשה לע"ד אמאי לא תני נמי הכא בבא דתלתן של תרומה דפליגי בה התם ב"ש וב"ה ובמה שכתבתי שם פ' שני סי' ט' בשם הר"ר שלמה שיריליו ז"ל דהכא קתני מילי דפליגי נמי תנאי אחריני עלייהו דב"ש וב"ה כגון הכא בכרשינין דפליג עלייהו שמאי גופיה דיאכלו צריד וכן ר"ע אומר כל מעשיהן בטומאה וכמ"ש ג"כ בסוף פירקין בשם הראב"ד ז"ל אבל בתלתן לא אשכחן תנאי דפליגי עלייהו בהדוא ניחא אע"ג דהוה אפשר לומר דשמאי ור' עקיבא קיימי נמי אתלתן של תרומה וכמ"ש פ' שני דמעשר שני סוף סי' ד'. ופירש הראב"ד ז"ל כרשיני תרומה כיון שהם מאכל בהמה אינם בכלל אזהרת שמירתן מן הטומאה דהא כתיב ואני הנה נתתי לך הראוי לך. מיהו ב"ש סברי שורין ושפין בטהרה כי היכי דלא ליתו למטעי בהן במין אחר שהוא מאכל אדם וב"ה סברי דשפין נמי בטומאה דהא שפשוף אינו נוהג במין קטנית אחר אלא בכרשינים הלכך ידיעא מילתא דכרשינים נינהו ומאכל בהמה ע"כ. ומצאתי כתוב גמ' מתני דלא כר' יהודה ודלא כר"מ אלא כר' יוסי דתניא כרשיני תרומה בש"א שורין בטהרה ושפין ומאכילין בטומאה ובה"א שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה דברי ר' יהודה רמ"א בש"א שורין ושפין בטהרה ומאכילין בטומאה ובה"א כל מעשיהן בטומאה א"ל ר' יוסי זו משנת ר' עקיבא לפיכך היה אומר ינתנו לכל כהן ולא הודו לו חכמים ע"כ:

2יאכלו צריד לשון יובש כמו צריד של מנחות בפ' שני דחולין דהוא מקום שלא נכנס שם השמן וכן בר"ה גבי שופר פ"ג היה קולו עבה או צרוד וטעמא דשמאי דאע"ג דשרינן טומאת הגוף דחמירא אבל דנטמאו הן עצמן לא שרי שמאי לאכלן מש"ה אינו אוכלן אלא צריד כן פי' רש"י ז"ל. והראב"ד והר"י ז"ל פירשו שישמור אותן מן ההכשר ואפי' שרייה בטהרה לא שרינן דסוף סוף מאכל אדם נינהו הלכך ישמור בהם שלא יכשירם מתחלה ועד סוף שלא יוכשרו לקבל טומאה דאם יהו מוכשרין לא יזהר בטומאתם הלכך יאכל אותם ביובש דוקא ואפילו לבהמה:

3כל מעשיהם בטומאה לאו סברא דנפשיה קאמר אלא חולק על ת"ק וה"ק מה שהיו שונים ב"ה כל מעשיהם בטומאה היו שונים ולא כדבריך כדאיתא בגמ' וטעמא דכיון דמאכל בהמה נינהו לא גזרינן בהו כלל ואפילו בא לתקנם בידים ותלתא תנאי אליבא דב"ה איכא ולא פליג ר' יוסי דהוא תנא דמתני' עליה דר"מ אלא בנוסחא דב"ה אבל בנוסחא דב"ש מודי ליה ומש"ה תנא דמתני' בב"ש כר"מ ובב"ה בשרייה מיהא בעינן טהרה: