מלאכת שלמה על משנה עדיות ג:ה

1הקלע שבית קבול שלה ארוג נ"ל כשהקבול שלה ארוג אפילו לר' דוסא טמאה משום אריג כל שהוא אבל של עור ר' דוסא מטהר דקסבר תשמיש הקלע לאו תשמיש הוא כדי לעשותו כלי לפי שאינו עשוי רק לזרוק אבנים ומעשה מקל בעלמא הוא עושה ורבנן סברי כל שהוא ואע"פ שאין בו חמש על חמש כדין העור טמא משום כלי:

2נפסק בית אצבע שלה טהורה לפי שאינה ראויה לתשמישה אבל אם נפסק בית הפקיע שלה טמאה. בית הפקיע הוא הראש האחד שנותנים בו חוטי משי כדי להשמיע קול בשעת זריקתה הראב"ד ז"ל. והא לך פי' הר"ר שלמה שיריליו ז"ל הקלע בשתי קצותיה יש כמין שתי פתילות ארוכות ובאחת מכניס בה אצבעו ועשוי בה כמין נקב להכניס אצבעו ונקרא בית אצבע והשני מחזיקו בידו כשרוצה להשליך האבן וכשיסוב הקלע באויר ורוצה שתצא ממנה האבן בשעת זריקתו פותח הפתילה השנית שחוץ לזרועו ונזרקת והולכת בכח וקרוי כאן בית הפקיע שכל דבר הנראה קצת עגול קרוי כן כמו שאמרו על האוויליו פקעת פקעיות של שתי ופקעים מתרגמינן צורת ביעין והאבן שזורקין מתקנין אותה שנראית כעגילה ולפי שדרך אותו מקום נזרקת קרוי בית הפקיע:

3שבית קבול שלה ארוג טמאה לדברי הכל והוא שלא יהא קלוע ולרבנן אפילו קלוע לא בעי אלא כיון דקשורות המשיחות סביבותיה כדי שתתיישב האבן סגי דה"ל קלוע ואיתרבי:

4של עור ר' דוסא בן הרכינס מטהר דשיעור עור חמש על חמש כדתנן בכלים פכ"ז ורבנן מטמאין מרבוייא דאו בעור:

5בית אצבע שלה טהורה דלא חזיא לכלום:

6בית הפקיע טמאה דאע"ג דנפסק בית הפקיע אפשר לתפור בה חוט אחר ועודנה בטומאתה והך בבא דברי הכל ובתוספתא מפרש דהיינו דוקא שנשתייר בה טפח: