מלאכת שלמה על משנה עדיות ד:יב
מלאכת שלמה על משנה עדיות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eduyot 4:12
Open in the reader →1אדם שהוא נתון וכו' שנויה במסכת אהלות פי"א. בפי' רעז"ל שאין מביא את הטומאה אלא דבר שיש בו חלל טפח. אמר המלקט מבואר בהרמב"ם ז"ל דכשיהיה בארץ כנגד אותו הסדק אהל ברוחב טפח או יותר נחשבהו כאילו עלה וסתם אותו הסדק כיון שהוא כנגדו ונתחברו טומאת הכלים וחזר הכל תחת אהל אחד. ופי' הר"ר יהוסף ז"ל תחת הסדק פי' שהוא מונח על גבי קרקע כנגד מקום הסדק שהוא למעלה בתיקרה ע"כ. עוד כתב והצד העליון מביא פי' כשאין הטומאה לגמרי כנגדו צד העליון וכו' ע"כ. גרסינן בגמרא דבני מערבא בפ' הריני נזיר ואני א"ר יוחנן משום ר"מ כ"ד דברים מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ופי' הראב"ד ז"ל א' ביצה שנולדה. ב' שאור בכזית. ג' השוחט חיה ועוף. ד' הבקר לעניים הבקר. ה' כל עמרי השדה. ו' העומר שהוא סמוך. ז' כרם רבעי ח' (אין) [יש ועיי' פי' הראב"ד] לו פרט. ט' חבית של זיתים. י' הסך שמן טהור. י"א אם היה שמן טמא. י"ב האשה מתקדשת. י"ג פוטר אדם את אשתו. י"ד המגרש את אשתו. ט"ו ב"ש מתירין את הצרות היא וכל אבזרהא חדא היא. ט"ז שלשה אחין. י"ז המדיר את אשתו. י"ח המפלת אור לשמונים ואחד. י"ט סדין בציצית. כ' כלכלת שבת. כ"א מי שנזר נזירות מרובה. כ"ב מי שהיו שתי כיתי עדים. כ"ג אדם שהוא נתון תחת הסדק. כ"ד האיש מדיר את בנו בנזיר אליבא דר"מ פי' מדירו כשהוא קטן וחלה נזירות עליו ואפילו לכשיגדל ובכתובות פ' האשה שנתארמלה מקשו לה בגמרא דבני מערבא ולמה לא תנינן לה מקולי ב"ש ומחומרי ב"ה ותריץ דלא תני במתני' אלא דבר שהוא קל משני צדדין וחומר משני צדדין אבל הכא חומר מצד אחד וקל מצד אחד כלומר קולא הוא אצל האשה וחומר הוא אצל הבעל ע"כ. וראיתי שכתב הר"ש שיריליו ז"ל ותנא דידן דתני עדויות מ"ט לא תני לה בקולי ב"ש וחומרי ב"ה קסבר דהלכה למשה מסיני בהלכות נזיר ולא שייך בה פלוגתא ע"כ. ועיין במה שכתבתי בשמו ז"ל בפ' שני דמסכת מעשר שני בסי' ח' ט'. וכתבו תוס' ז"ל בפ"ק דיבמות דף י"ד דבכל מקום ב"ש מחמירין לעניין טומאה דכי חשיב בעדויות קולי ב"ש וחומרי ב"ה לא חשיב אלא תרי מילי דטומאה אבל כל שאר מילי דטומאה וטהרה כגון שדרה וגולגולת ושוקת יהוא הוו ב"ש לחומרא עד כאן: