מלאכת שלמה על משנה עדיות ו:א
מלאכת שלמה על משנה עדיות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eduyot 6:1
Open in the reader →1ר' יהודה בן בבא וכו' ברכות פ"ד דף כ"ח ובפ"ק דנדה דף ח'. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל בן אבא. ובירושלמי דיבמות ר"פ ב"ש ומפרש התם בירושלמי דב"ש וב"ה דהתם ראש הפרק על עיקר עדות חולקים דב"ש סברי כך היתה עיקר עדות דאין ממאנים אלא ארוסות ובה"א ארוסות ונשואות:
2שממאנים את הקטנות בפי"ג דמסכת יבמות תנן ר' אליעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו. ותנן נמי בההוא פירקא בבא אחריתי ר' אלעזר אומר מלמדין את הקטנה שתמאן בו והתם בגמ' דנדה מפ' אמאי תני הכא קטנות לשון רבים לאו חדא דר' אליעזר וחדא דר' אלעזר ומהדר לא מאי קטנות קטנות דעלמא ולא קאי אלא אדר' אלעזר ולא אדר' אליעזר ופריך אי הכי גבי עדות אשה נמי ניתני ושמשיאין את הנשים ונימא נשים דעלמא אלא מדהכא קתני אשה והכא קתני קטנות ש"מ דוקא קתני קטנות שתים אחת דר' אלעזר ואחת דר' אליעזר ואשה דליכא למימר הכי נסבה בלשון יחיד ש"מ:
3ושנסקל תרנגול בירושלים בירושלמי ר"פ המוצא תפילין. וז"ל רש"י ז"ל שם בברכות שנקר קדקדו של תינוק במקום שהמוח רופף וניקב את מוחו ע"כ. עוד בפי' רעז"ל מה להלן ה"ה בהמה חיה ועוף. אמר המלקט פירוש דהא כתיב שם וכל בהמתך חיה בכלל בהמה וכל לרבות העוף אף כאן וכו'. וכתבו תוס' ז"ל במנחות דף ס"ד ועל תמיד של שחר שקרב בד' שעות רש"י ז"ל פירש בתפלת השחר דבימי שלמה כשנשא בת פרעה שישן עד ד' שעות והיו מפתחות של בית המקדש תחת מראשותיו והכי נמי איתא בפסיקתא ע"כ. וז"ל הר"ר יונה ז"ל שם פ' תפלת השחר אומר במדרש שהמלך שלמה היה ישן עד שלש שעות כדרך בני מלכים ופעם אחת הטעתו בת פרעה וישן עד ד' שעות ומזה היתה קבלה ביד ר' יהודה בן בבא שהעיד שתמיד של שחר קרב בד' שעות ע"כ. ופירש הראב"ד ז"ל ועל יין בן מ' יום שמתנסך ע"ג המזבח אע"פ שלא נקרא תוסס אלא עד שלשה ימים מ"מ לענין ניסוך בעינן נסך שכר יין המשכר ובן מ' יום כבר הוא משכר ע"כ. ומצאתי מוגה שם בתלמודו של הר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל ועל היין בן מ' יום שמתנסך על גבי המזבח. וביד פ"ז דהלכות איסורו מזבח סי' ז'. וכתבו תוס' ז"ל שם פ"ק דנדה ועל היין וכו' פירש רש"י ז"ל דקודם לכן הוי יין מגתו אע"ג דאמרינן בהמוכר פירות יין מגתו אם הביא כשר בן מ' יום לכתחילה נמי יביא אפילו יש הרבה מיין אחר ע"כ:
4ועל תמיד של שחר שקרב בד' שעות. פלוגתא דר' יהודה ורבנן היא בברכות פ' תפלת השחר. ובירושלמי פ"ד דתעניות דף ס'. וכתב הראב"ד ז"ל ונ"ל דהאי עדות דתמיד מפי שמועה העיד ולא מפי מעשה שאם ראה תמיד שקרב בד' שעות מאי סהדותיה דילמא כי אישתהי נמי לחמש שעות או לשש שעות ה"נ הוו מקרבי ליה ע"כ אכן הרמב"ם ז"ל משמע שמפרש שעל מעשה שאירע פעם אחת כמו שפירש רעז"ל והקריבו התמיד בד' שעות ביום הוא שהעיד. וביד פ"א דהלכות תמידין ומוספין סימן ב':