מלאכת שלמה על משנה עדיות ו:ג
מלאכת שלמה על משנה עדיות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eduyot 6:3
Open in the reader →1כזית בשר הפורש וכו' ס"פ העור והרוטב. ועיין בתוספתא שהביא הר"ר שמשון ז"ל עלה דמתניתין בפ' שני דאהלות:
2אמרו לו לא אם טמאת וכו' כך צ"ל:
3תטמא כזית בשר כצ"ל:
4מה המת עצם כשעורה הפורש ממנו וכו' כך צ"ל:
5לא אם טמאת כצ"ל:
6לחלוק מדותיך אית דגרסי מדתך לשון יחיד בתרתי באבי. בפירוש רעז"ל דכתיב ועל הנוגע בעצם כך נלע"ד להגיה כאן וגם בפ"ק דכלים סימן ה'. עוד בפירוש רעז"ל רוב כגון שתי שוקיים וירך אחת. אמר המלקט כן נראה שפירש הראב"ד ז"ל כמ"ש בשמו ז"ל בפ"ק סי' ז'. ורבינו עובדיה ז"ל פירש בר"פ שני דאהלות דרוב בניינו כגון השוקיים והירכים והצלעות:
7אע"פ שאין בהם רובע טמאים כצ"ל:
8אמר להם לא אם אמרתם במת וכו' בנזיר פ' כהן גדול (נזיר דף נ"א.) ומפ' התם שאין בחי רקב כלומר דאי ארקיב כוליה ה"ל מת ולא חי ואי ארקיב חד אבר אפילו במת אין לו תורת רקב דמת שחסר אין לו רקב וכ"ש אם חתך אבר מן החי ונרקב אפילו כי מת אחרי כן אין האבר שנרקב בעודו חי מטמא כדין רקב. וביד בפ' שני דהלכות טומאת מת סי' ג' ו'. ובפ"ג סי' ב'. וברפ"א דהלכות מטמאי משכב ומושב ובפ' שני דהלכות שאר אבות הטומאות סימן ג'. בפי' רעז"ל והיינו דקאמר חסר הבשר טמא ע"כ. כתב עליו החכם הר"ס אוחנא ז"ל הרמב"ם והראב"ד ז"ל מפרשי חסר הבשר ואין בו כדי להעלות ארוכה מטמא במגע ובמשא ומשנה שלמה היא בפ"א דכלים ומה שפירש חסר העצם טהור משום אבר אבל טמא משום בשר איני יודע מנין לו כי הרמב"ם והראב"ד ז"ל מפרשי טהור לגמרי ועוד מהו טמא משום בשר אע"פ שיש בו כזית ה"ל כבשר הפורש מאבר מן החי ועליו אנו דנים ע"כ לשונו ז"ל. עוד מצאתי שכתב שהבשר הפורש מן החי טהור צ"ע שהרי כמו שהבשר הפורש מן החי טהור כן עצם הפורש מן החי טהור ובהצטרף שניהם אז טמא משום אבר וא"כ מאי מרובה טומאת העצמות וכו' וי"ל שאבר של בשר כלומר שכולו בשר כגון הלשון והכליות טהור אע"פ שהוא אבר שלם ואבר שכולו עצמות והוא כברייתו אע"פ שמעט בשר שיש עליו צפד על עצמו יבש היה כעץ טמא הרי מרובה טומאת העצמות מטומאת הבשר א"נ ה"ק הבשר הפורש מן החי טהור אפילו שנשאר בו קצת מהעצם אבל אבר הפורש ממנו והוא כברייתו ויש עליו מעט בשר כדי להעלות ארוכה טמא עכ"ל ז"ל. וכתב הר"ר יהוסף ז"ל והוא כברייתו פירוש אפילו הוא כחוש הרבה שאין בו בשר כברייתו שלא נחתך מבשרו כלום הוא טמא כיון שיש בו עצם ש"מ שמרובה טומאת העצם מטומאת הבשר ע"כ. עוד כתב דבר אחר כל בשר המת וכו' פירוש אפילו יש בכאן כל בשרו של מת ואין בו כזית הוא טהור אבל עצמות אע"פ שאין כל העצמות של מת אחד כאן אלא רוב הבנין או רוב המנין שלו הם טמאים אפילו הם מעט הרי ראינו שמרובה טומאת העצמות מטומאת הבשר ע"כ: