מלאכת שלמה על משנה עירובין א:י

1בשיירא דברו דברי ד' יהודא. בגמ' פריך שיירא אין יחיד לא והתניא ר' יהודה אומר וכו' ומשני דהא דקאמר ר' יהודה במתני' בשיירא דברו ולא ליחיד ליתן לו כל צרכו בהנך מחיצות גרועות של שתי או של ערב קאמר אבל בית סאתים ודאי יהבינן ליה בהנך מחיצות גרועות כדמוכח דיוקא דההיא ברייתא ורבנן ס"ל אפי' ליחיד כל צרכו ובלבד במדבר אבל לא בישוב ולהכי נקט שיירא דלא משכחת יחיד שילך במדבר אלא בחבורה רבה:

2כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב א"מ דברי ר' יוסי ב"ר יהודה. ובגמ' פריך ומי אמר ר' יוסי ב"ר יהודה הכי והתניא וכו' ומשני הא דקאמר רי יוסי במתני' דאינה מחיצה לכל צרכן אבל מחיצה היא לבית סאתים לאחד ולבית שש לשיירא לר' יוסי ב"רי יהודה דלרבנן ליחיד נמי כל צרכו יהבינן. ובירושלמי ר' אחא בשם ר' חסדאי אתיא דר' יוסי ב"ר יהודה בשיטת אביו וחלוק על אביו בשיטת אביו ביחיד יותר מבית סאתים פי' דשניהם שוין שאין נותנין ליחיד אלא בית סאתים במחיצה פחותה כזו וחלוק על אביו בשיירא. פחות מבית סאתים. והן אשכחנה דר' יודה אמר ביחיד יותר מבית סאתים צריך שתי וערב נשמועינה מן הדא דמר ר' אחא תנא ר' חנן ר' יוסי בשם רב ששת כשם שחלוקים כאן כך חלוקים בכלאים וכלאים לאו אפי' היא בית רובע. והתם פליגי אמוראי כמה הוא מחנה ותני בשם ר' יודה שנים עשר אלף כמחנה ישראל:

3ד' דברים פטרו במחנה. היוצאים למלחמה ואפי' למלחמה הרשות וכ"ש למלחמת מצוה אע"פ שהוא אסור לכל אדם ואפי' לשיירא ההולכת ממקום למקום אסור ג"כ שדין שיירא בד' דברים אלו כדין יחיד העומד בביתו ה"ר יהונתן ז"ל. ופי' ר"ע ז"ל שלפני הסעודה אבל במים שלאחר הסעודה חייבין ע"כ: אמר המלקט כדקיי"ל מים אחרונים חובה. וכתבו תוס' ז"ל עכשיו לא נהגו במים אחרונים דאין מלח סדומית מצויה בינינו א"נ לפי שאין רגילין לטבל אצבעותיהם במלח אחר אכילה ע"כ. וכתב ה"ר יהונתן ז"ל ופטורין מרחיצת ידים לאכול בלא רחיצת ידים ולהתפלל בקנוח ידיהם בעפר לבדו ואם הם רחוקים ממים אפי' מיל דליחיד היינו מצריכין לילך למעין או לבור ומקוה מים עד ד' מילין ולמחנה לא הצריכו ע"כ. ובירושלמי ר' יוסי ב"ר בון בשם רב כשם שבהליכתן פטורין מד' דברים כך בחזירתן פטורין מד' דברים:

4סליק פרקא