מלאכת שלמה על משנה עירובין י:א

1המוצא תפילין וכו' עד וכן בנו פי"ט דהלכות שבת סי' כ"ג כ"ד ומייתי לה בגמ' ספ"ק דביצה וכתב שם רש"י ז"ל המוצא גרסי' ולא גרסי' המוציא המוצא תפילין בשבת ע"כ וצ"ע מה מלמדנו: וקאמר התם אביי דאי מנטרן מחמת כלבי ולא מנטרן מחמת גנבי אם היו כבר מונחים בראשו יוליכם עד ביתו ולא אמרי' רוב ליסטים ישראל נינהו ולא מזלזלו בהו אבל אם מצאם במקום שהן נשמרין מן הכלבים אע"פ שאין נשמרין מן הגנבים לא יזיזם ממקומם כיון דלא הוה לביש להו מעיקרא והיכא דלא מנטרן לא מחמת כלבי ולא מחמת גנבי אפי' מחתן בארעא ומשכח להו ממטו להו דרך מלבוש עד דמטי לביתיה והיינו מתני' דהכא ואיכא בתוס' פ' התכלת (מנחות ד' מ"ג ע"ב) ובטור א"ח סוף סי' ש"א: וכתבו תוס' ז"ל המוצא תפילין הך פירקא במסכת שבת וכו' ומפרש בגמ' דקאי אסוף מי שהוציאוהו ע"כ: ושם נפל ט"ס או טעות דפוס שכתוב אסוף פ' כיצד מעברין ותימה ע"ס תי"ט שהעתיקו כטעותו:

2מכניסן זוג זוג. בספ"ק דביצה מוכח דאיירי דלא מנטרי מחמת כלבי אבל מנטרי מחמת כלבי אע"ג דלא מנטרי מחמת גנבי לא תוס' ז"ל והוא מאי דכתיבנא: ולשון רש"י ז"ל בכאן בשדה מקום שנאבדין דמשמע נמי שנאבדין לגמרי ולכן התירו אבל משום גנבים לא התירו: ובגמ' מכניסן זוג זוג דקסבר שבת זמן תפילין הוא כדפי' ר"ע ז"ל ובעי בגמ' מאן שמעת ליה שבת זמן תפילין הוא ומסיק דהאי תנא הוא דתניא המוצא תפילין מכניסן זוג זוג אחד האיש ואחד האשה אחד חדשות ואחד ישנות דברי ר"מ ר' יהודה אוסר בחדשות ומתיר בישנות ע"כ ל"פ אלא בחדשות וישנות אבל באשה ל"פ ש"מ מ"ע שלה"ג הוא וכל מ"ע שלה"ג נשים חייבות ומתני' אתיא כר"מ ור' יהודה דתרוייהו ס"ל דאפי' שבת הוי זמן תפילין. ודייקי' תו בגמ' זוג אחד אין טפי לא לימא תנן סתמא דלא כר"מ דאי ר"מ הא אמר לובש כל מה שיכול ללבוש ועוטף כל מה שיכול לעטוף וההיא סתמא ר"מ היא כדכתבינן התם בפ' כל כתבי ותירץ רבא אפי' חימא ר"מ התם דרך מלבושו כחול שויוה רבנן והכא דרך מלבושו כחול שויוה רבנן התם דבחול כמה דבעי לביש לענין הצלה נמי שרו ליה רבנן הכא דבחול נמי זוג א' אין טפי לא לענין הצלה נמי זוג אחד אין טפי לא:

3ר"ג אומר שנים שנים בפי' ר"ע ז"ל לפי ששנינו מקום יש בראש להניח בו שני תפילין. אמר המלקט מימרא דרב שמואל בר רב יצחק היא בגמ': וכתב הרא"ש ז"ל בסדר תקון תפילין שר"י דקדק דשיעור רוחב תפילין הוי לכל הפחות יותר מאצבע דאם לא היו רחבות אלא אצבע א"כ יש מקום בראש להניח שלש תפילין וא"כ למה שנינו בפ' המוצא תפילין שמכניסן זוג זוג ולא ג' ג' וטעמא דשמושא רבא כיון דאמרי' מקום יש בראש להניח שני תפילין וציץ היה רחב שתי אצבעות ומונח במקום תפילין ושערו היה נראה בין ציץ למצנפת ששם היה מניח תפילין מסתמא אותו מקום של תפילין היה שתי אצבעות כרוחב הציץ ע"כ:

4אבל בחדשות פטור. ובגמ' אמר רבא וכי אדם טורח לעשות קמיע כמין תפילין דקתני חדשות פטור דחיישי' דילמא קמיע נינהו ולא מחללינן שבתא עלייהו אלא אמר רבא טרח ולא טרח תנאי היא דתניא המוצא תפילין וכו' והיא ברייתא דכתיבנא לעיל בסמוך ר"מ דאמר אחד חדשות סבר שאין אדם טורח ור' יהודה סבר טרח אינש הילכך בחדשות אסור דשמא קמיע נינהו והשתא דתני אבוה דשמואל בר רב יצחק אלו הן ישנות כל שיש בהן רצועות ומקושרות חדשות שיש בהן רצועות ולא מקושרות כעין קשר של תפילין העשוי כמין אותיות וכן הוא קבוע תמיד אלמא טעמא משום קשר הוא דקשירה אב מלאכה ואסור לקשור קשר של קיימא בשבת ולעולם דכ"ע לא טרח אדם בקמיע לעשותו כמין תפילין דטעמא דחדשות לאו משום קמיע אלא משום שצריך לעשות הקשר קודם לבישתם ובשבת אי אפשר ופריך וליענבינהו מיענב ומשני זאת אומרת עניבה פסולה בתפילין אביי אמר ר' יהודה לטעמיה דאמר בפ' ואלו קשרין עניבה קשירה מעלייתא היא וכדכתבינן התם הא לאו הכי עניב להו כעין קשירה דידהו דקשר של תפילין הלכה למשה מסיני:

5מצאן צבתים. כמו שול תשולו לה מן הצבתים:

6או כריכות מחשיך עליהן. תימא בחדשות נמי דאי אפשר לקשור אמאי לא יצטרך להחשיך עליהן משום בזיון דתפילין וי"ל דבישנות דוקא דחזו להכניס זוג עשו תקנה אפי' כשהן מרובין דאין כלות קודם שקיעת החמה תוס' ז"ל: