מלאכת שלמה על משנה עירובין י:ד

1זיז שלפני החלון וכו'. ביד פט"ו דהלכות שבת סי' ד' ובטור א"ח סי' שנ"ג. וכתב ה"ר יהונתן ז"ל וכמו כן אם יוצא הנסר על חצר חברו נמי לא שרינן להשתמש העליון עליו אלא כלים הנשברין דדילמא אתי לאשתמושי מרשות חברו שלא ערב עמו לרשותו או שמא יוציאנו מרשות חברו לר"ה ויחזירנו אח"כ לביתו ע"כ:

2עומד אדם ברה"י וכו'. ביד שם ר"פ ט"ו ובטור א"ח סי' ש"נ. ובגמ' מתני ליה רב חיננא בר שלמיא לחייא בר רב קמיה דרב לא יעמוד אדם ברה"י ויטלטל בר"ה א"ל שבקת רבנן ועבדת כר"מ דאיהו הוא דגזר שמא יביא אצלו לקמן בפירקין בההיא דתנן לא יעמוד ויפתח כפי פי' רש"י ז"ל והוא סבר מדסיפא ר"מ רישא נמי ר"מ ולא היא סיפא ר"מ רישא רבנן וכתבו תוס' ז"ל פי' בקונט' סיפא ההיא דלא יפתח דאיירי בה ר"מ וק"ק דהיא רחוקה יותר מדאי ונראה לר"י דסיפא דלא ישתין ולא ירוק דפליג עלה ר' יהודה וסתם בר פלוגתיה דר' יהודה ר"מ ומיהו קשה וכו' ע"כ:

3בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל עומד צריך להגיה שם עומד אדם ברה"י בבית או על הגג ונוטל חפץ מכאן וכו': ובירושלמי לא סוף דבר עומד אדם ברה"י ומטלטל בר"ה בר"ה ומטלטל ברה"י ע"כ אפשר שר"ל לא סוף דבר מטלטל מעומד שהוא דרך עראי אלא אפי' דרך קבע א"נ ר"ל לא סוף דבר עומד וכו' כלומר שאינה מוסכמת דר"מ פליג עלה כמבואר לעיל בסמוך בבבלי:

4ובלבד שלא יוציא חוץ מד' אמות. ארישא קאי דמטלטל בר"ה קתני שלא יטלטלנו ד' אמות בר"ה ובגמ' בלשון שני הא הוציא פטור אבל אסור לימא תהוי תיובתא דרבא דאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ד' לסוף ד' והעבירו דרך עליו חייב ואע"ג דהעבירו דרך מקום פטור על ראשו אלמא בתר הנחה ועקירה אזלינן ומשנינן מי קתני פטור אבל אסור דילמא אם הוציא חייב חטאת: